צורת ההטעיה או השקר בסיפורים מסוג זה לא נוצרה יש מאין , והמחברים השתמשו במוטיב או באמצעי ספרותי ידוע כדי לעבד את הגירסה שלפניהם ולהפוך אותה לשמועת שווא . וכך גם בסיפור המקראי על ירמיהו . ניסוח האפיזודה על השרים השואלים את הנביא בצאתו מן הפגישה על תוכן השיחה מתאים לדפוס המופיע עוד במקרא . בכמה מקומות במקרא אנו מוצאים ביטוי סיפורי לחשש שמא הנביא לא ימסור את דבר ה' וישקר . חשש זה בא לידי ביטוי למשל בדברי המלך אל מיכיהו בן ימלה הנביא : " עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם ה "' ( מל"א כב , טז , ( וכך גם המלך מבקש מאת ירמיהו : " שאל אני אתך דבר אל תכחד ממני דבר" ( יר' לח , יד ; וראו עוד מב , ו . ( חשש זה אינו מיוחד רק לדברי נביאים , והוא בא לידי ביטוי דומה גם באשר למחזיקי סוד אחרים , כמו האישה התקועית ( שמ"ב יד , יח ) ועכן ( יהו' ז , יט . ( החשש מדיווח שקר מקבל ביטוי ספרותי מיוחד בסיפורים על פגישות סודיות . לפי הסיפור במל"ב ט , א-יג הצטווה שליחו של אלישע להיפגש בדלתיים סגורות עם יהוא ( פס' ב : " חדר בחדר ; " וראו פס' ו : " הביתה , ( " למשוח אותו למלך ולנוס . לאחר שהשרים לחצו ...
אל הספר