לשני חלקיו של פסוק יא , הקוטע את הרצף המקורי המוצע , יש מקבילות כמעט מילוליות בשני קטעים בספר ירמיה . הסיפא של הפסוק : " אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב , " דומה ליר' טו , ב : " והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי . " הרישא : " ובא ( ה ) והכה את ארץ מצרים , " כמעט זהה ליר' מו , יג : " הדבר אשר דבר ה' אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים . " מסיבות אלה זוהה זה כבר פסוק יא השבלוני , כקרוב לעריכה הדויטרונומיסטית של ספר ירמיה . מכוח זיהוי זה ראו אחדים את הפרשה כולה כדויטרונומיסטית , אולם אחרים הצביעו נכונה על כך שיש להבחין בין הגרעין המקורי של הנבואה לבין העריכה שנוספה עליו . בדרך כלל מסתמכת הפרדה זו בעיקר על שיקולים סגנוניים , ובמיוחד על זיהוי פראזולוגיה ייחודית . הניתוח המוצע כאן על סמך שיקול אחר ( המקבל את אישורו מן המקורות המסופוטמיים , ( מאשר במידת מה את תוקפו של הניתוח המפריד בין הרובד העיקרי של הנבואה 40 על הקרבה בין יר' טו , ב ליר' מג , יא ועל המסקנות השונות אשר הוסקו מכך ראו : ...
אל הספר