מדברנו עולה כי עיקרו של הסיפור ביר' מד , א-ל אינו משקף אירועים מימי הנביא וכי הוא נכתב בידי סופר מאוחר . אולם , נראה שבדומה ליר' מב , א - מג , ד , אשר נכתב כהרחבה של סיפור קיים שבמקורו לא הזכיר את ירמיהו הנביא , גם יר' מד , א-ל , נוצר על בסיס מקור קיים אשר לא עסק ביחסו של ירמיהו ליהודי מצרים . לעיל עמדנו על כך , שהנבואה ביר' מג , ח-יג הייתה במקורה - לפני שהורחבה על ידי העריכה הדויטרונומיסטית - נבואה המכוונת כנגד המצרים ככלל , ורק לאחר העיבוד הדק אשר נוסף עליה , קיבלה נבואה זו משמעות חדשה המכוונת ככל הנראה גם נגד יהדות מצרים . נראה שתהליך דומה ניתן למצוא אף בפסוקי הסיום של הנבואה המיוחסת לירמיהו ביר' מד , כט : -ל 42 ברצף הכתובים הללו ישנן מספר חריגות דקדוקיות שלא צוינו לעיל , אשר ניתן למצוא בהן סימן לאיחור . ביר' מד , יז-יט מופיעה צורת המקור במקום פועל נוטה , צורה המאפיינת את העברית המקראית המאוחרת : " כי עשה נעשה … והסיך לה נסכים … ומן אז חדלנו לקטר … והסך לה נסכים … וכי אנחנו מקטרים … ולהסך לה נסכים … והסך לה נסכים . " אולם אפשר שצורה זו נובעת מהשענות פסוקים אלו על יר' ז , יח : " לעשו...
אל הספר