הביקורת הספרותית-היסטורית , הנקוטה במחקרנו זה , נשענת בדרך כלל על שיקולים פנימיים , כגון מתחים ברצף הקיים וחילופי סגנון , כדי לקבוע את התהליכים בהתהוותו של כתוב . באופן טבעי , פרטי הניתוח הביקורתי נתונים בדרך כלל במחלוקת . ריבוי המחלוקות ביחס לניתוח הספרותי-היסטורי של ספר ירמיה וביחס לשחזור שלבי התהוותה של כל יחידה ויחידה , גרמו לכך שרבים זנחו מתודה זו לטובת קריאות הרמוניסטיות שלו . בחיבור זה ניסיתי להראות כי הניתוח הדיאכרוני של ספר ירמיה אפשרי , ואף הכרחי , ואולם כדי לסייע בקביעת הניתוח ההולם יש לצרף אליו שיקולים נוספים במידת האפשר . סיוע לניתוח הביקורתי של החטיבה נמצא לנו במקבילות שבינה לבין מל"ב כד - כה , ויר' נב . לאור קיומן של המקבילות הללו התאפשר זיהויו של מקור מרכזי המשוקע בחטיבה , וזיהוי זה שימש בסיס להפרדת המקורות והעריכה , ולשחזור דרכי העריכה . נוסף על השימוש במקבילות שבתוך המקרא כדי לסייע בניתוח הביקורתי , נעשה כאן שימוש במקורות חוץ מקראיים . דוגמה בולטת לכך מצויה בפרק השני שבחיבורנו , הנשען על שימוש במקורות חיצוניים אשר לא הובאו כמעט בחשבון בדיון על נבואת ירמיהו על כיבוש מצ...
אל הספר