הסיפור ביר' מד מתאר בפירוט רב את חילופי הדברים בין הנביא ובין יהודי מצרים בנושא קיום הפולחן הזר . הסיפור מציג את פניית הנביא ליהודי מצרים לחדול ממעשיהם הרעים וללמוד לקח מן העבר ומן הרעות אשר באו על הדורות הקודמים ( פס' א-יד , ( אולם אלה מסרבים לשמוע בקולו וטוענים כי ימשיכו במעשי אבותיהם ויקיימו את נדריהם למלכת השמים , שאם לא כן תבוא עליהם רעה ( פס' טו-יט . ( בפי הנביא מושמת תשובה לשני הטיעונים : החורבן לא אירע עקב הפסקת פולחן מלכת השמים אלא דווקא בגלל קיומו ( פס' כ-כג , ( ומילוי הנדרים למלכת השמים לא ישמש לטובתם אלא יביא לאסונם ( פס' כד-כח . ( 19 ראו למשל : סקינר , ירמיה , עמ' . 336-337 ובסיכומו של מקיין , ירמיה , עמ' . 1041 המינוח בפרק זה ובייחוד צירופי הלשון שבו , מורים על קרבתו לפרוזה הדויטרונומיסטית בספר ירמיה . בולטים בקרבתם לספר דברים ולנאומי הפרוזה בספר ירמיה הכתובים הבאים : " אלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבותיכם" ( יר' מד , ג (; " עבדי הנביאים" ( פס' ד (; " תעבה" ( פס' ד , כב (; " להכעיסני במעשה ידיכם" ( פס' ח (; " מפני רע מעלליכם" ( פס' כב (; " ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא ...
אל הספר