זיהוי הקרבה בין הווידויים ובין הפרקים הנידונים ( יר' מב - מד ) מאפשר לעמוד ביתר דיוק על החוגים שבהם צמחו , ככל הנראה , הסיפורים על ירמיהו ויהודי מצרים , ועל הרקע לחיבורם . נראה כי הסיפורים הללו , הנשענים על הדגם ההיסטוריוגרפי המצוי בווידויים ועל המינוח הרווח בהם , נוצרו לאחר שהווידויים קנו מקום מרכזי בתפישה בת הזמן . שיקול זה מצטרף לשיקולים האחרים לקביעת זמן כתיבת הסיפורים הללו למאה ה' לפסה"נ . כאמור לעיל , העריכה של נבואת ירמיהו במג , ח-יג אשר משתקפת בה מסורת על כיבוש מצרים בידי כנבוזי מלך פרס , נעשתה ככל הנראה במהלך המאה הה' לפסה"נ . עם שילוב יחידה זו ברצף הקיים התפרשה הנבואה על החורבן העתיד לבוא על מצרים בהקשר חדש : הכליה אשר תבוא על יהודי מצרים . לאחר שילוב הנבואה על גורל יהודי מצרים ביר' מב , יז : " ויהיו כל האנשים אשר ... לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר , " מתפרשת הנבואה ביר' מג , יא : " ובאה והכה את ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב" ( אשר נוספה , כאמור בפרק הקודם , בידי עורך ) כמכוונת גם היא ליהודי מצרים . יש אפוא יסוד לקשר בין הפעילות העריכתית ביר'...
אל הספר