בפרק הקודם נדונו מחזורי הסיפורים על גורלו של ירמיהו בימי המצור , המשוקעים ביר' לז , א - מ , ו . מחזורי הסיפורים הללו הסתיימו כאמור בשחרורו בידי הבבלים , וככל הנראה לא עסקו במקורם בהמשך עלילותיו . אולם הרצף שלפנינו ממשיך ומספר על קורות הנביא לאחר מכן , על ירידתו מצרימה ומעשיו שם . בטרם נברר את טיב המסורות על מעשיו של הנביא במצרים ובדרך שבה המסורות הללו נצטרפו לרצף הכמו-ביוגרפי שלפנינו , נתמקד באחת מן המסורות הללו : נבואת ירמיהו על כיבוש מצרים בידי נבוכדנאצר , המשוקעת ביר' מג , ח-יג . מהימנות הקטע ביר' מג , ח-יג , המייחס לירמיהו מעשה סימבולי שנעשה על אדמת מצרים , המבשר את כיבוש מצרים בידי נבוכדנאצר , הוטלה בספק מאז ברנרד דוהם . אולם מנגד טענו אחרים שיש להכיר בנבואה זו או בחלקה כנבואה אותנטית של ירמיהו מן התקופה הנאו-בבלית . להכרעה בשאלה זו השלכות על הבנת התהליכים שעברה המסורת על מעשיו של ירמיהו במצרים . העיון ביר' מג , ח-יג ישמש כמפתח חשוב בתיאור התהוות החטיבה ביר' לז - מד , ובהבנת התפתחותן של המסורות על ירמיהו המשוקעות בה .
אל הספר