זיהוי התכסיס הספרותי ביר' לח , כד-כח עולה אפוא בקנה אחד עם השיטה לפיה המסורות אשר נשתקעו בירמיה לז - מד לא נכתבו בידי אדם אחד , בוודאי לא בידי ברוך בן נריה , אלא נמסרו כאן גירסאות כפולות לאותו סיפור , וזיהוי זה מאפשר לקבוע את היחס הדיאכרוני ביניהן . ברור עתה שהדמיון הרב שבין לח , כד-כז לבין לז , יז-כא מורה על קיומן של שתי גירסאות כפולות לסיפור אחד , וגירסה אחת תלויה בחברתה . קביעת היחס הברור בין שתי המסורות מלמדת שהשיטות הטוענות שלא ניתן לשחזר את התהליכים אשר עברו על מסורות אלה אינן מוצדקות . בניגוד לתפישה לפיה ' אין להבחין בהבדלי מגמה בין המסרים של הכתובים , שאמורים היו להיות מקורות ספרותיים נפרדים , ' תפישה הבאה להדגיש את חוסר היכולת לקבוע את היחסים שבין הסיפורים על ירמיהו המשוקעים בפרקים אלו , עמדנו על כך שיש הבדלי מגמה משמעותיים . הכרעה זו עשויה לשמש נקודת מוצא בבחינת היחס הדיאכרוני בין שאר הסיפורים הכפולים על ירמיהו המשוקעים בספר , וכן לעזור לתאר את כיווני ההתפתחות של דמותו במהלך הזמן , ובייחוד את תהליך ההירואיזציה שעברה דמות זו .
אל הספר