סיפורי הנביאים במקרא נוצרו בדרך כלל בחוגים אשר לא עסקו בתיאור רצף האירועים ההיסטוריים . מקור הרצף ההיסטורי היה בחוגים אחרים , אולם , במשך הזמן שוקעו המסורות הללו אל תוך רצף היסטורי , ולפעמים אף עובדו כך כדי שיוכלו להתאים לרצף זה . בפרק הרביעי מצאנו ביטוי חריף של תהליך ההיסטוריזציה של סיפורי הנביא כדי לתאר את המאורעות ביהודה כקשורים לפעולתו של ירמיהו . הניסיון לשלב את המסורות על הנביא אל תוך הרצף ההיסטורי נעשה הן על ידי פעולת עריכה מורכבת , והן על ידי שילוב סיפורים חדשים על הנביא אל תוך ונביאי שלום , כמקובל . ( ירמיהו מטיח בפני חנניה שהוא אינו שלוחו של , ה' ובהתאם לנאמר בחוק בדברים הוא מבטיח לו " השנה אתה מת כי סרה דברת אל ה "' ( פס' טז . ( בין אם מדובר במקור דויטרונומיסטי עצמאי , ובין אם מדובר ברובד שנוסף על גבי הסיפור הקיים , ההבדל בין שני הרבדים בנוגע לדמותו של ירמיהו ועמידתו אל מול חנניה בולט , ומוסבר כנובע מתהליך האדרת דמות הנביא במהלך הזמן . 45 אפשר שסימן לניסיון דומה מצוי בסיפור על שריפת המגילה בימי יהויקים . בעוד שלפי נוסח המסורה ליר' לו , כו " ) ויצוה המלך את ירחמאל ... לקחת את...
אל הספר