מחבר:

שנת ההוצאה: תשמ"ה - 1985

מילות מפתח: גיאוגרפיה של ארץ-ישראל; גיאוגרפיה עירונית; גיאוגרפיה היסטורית; גיאוגרפיה של ארץ ישראל; גאוגרפיה של ארץ ישראל; עיר - גיאוגרפיה; גאוגרפיה עירונית; גאוגרפיה היסטורית

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
חוברת זו כוללת מבחר מגוון של מאמרים בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ומקצועות נלווים. אל הספר

נושא/נושאים: , אריאל, טבע וסביבה, ירושלים, צפון, דרום, מרכז

תוכן הספר:

• מאמרים נבחרים בגיאוגרפיה של ארץ־ישראל

• תוכן עניינים

• הקדמה

• מבוא

• ירושלים וסביבתה

• השפעות טופוגרפיות על דרכי ה תחבורה ביהודה

• דרכים ביהודה מפה מס' ‭;1‬ אזורים טופוגרפיים של הרי יהודה מקרא: ‭.1‬ השפלה הגבוהה! ‭.2‬ השפלה הנמוכה ומישור החוף, עמקים רחבים בשסלה הגבוהה ו ‭.3‬ מתלולים מערביים ‭.4 >‬ רכסים קשים לתחבורה ו ‭.5‬ רכסים נוחים לתחבורה! ‭.6‬ שטח נוח לתחבורה לאורך פרשת המים ו ‭.7‬ מדבר יהודה.

• דרכים ביהודה מפה מס' ‭:2‬ היחס בין טופוגרפיה ודרכים בהרי ירושלים מקרא: ‭.1‬ נחל ו ‭.2‬ כביש ו ‭.3‬ דרך סלולה! ‭.4‬ דרך עתיקה ו ‭.5‬ מדרון של רכס t ‭.6‬ גב של רכס ‭.7 »‬ רכס שורק ‭.8 1‬ מתלול מערבי! ‭.9‬ השפלה הגבוהה ‭.10 »‬ בקעה ועמק רחב.

• נוף טראסות בנחל שורק (בסביבות בתיר‭.(‬

• ירושלים — הרים סביב לה

• מפה מס' 1 מערכת־הניקוז של מרכז הרי ירושלים ‭.1‬ פרשת־המים הארצית. ‭.2‬ פרשת־מים בין־נהרית. ‭.3‬ מתלול של מדרגת־הר, ‭.4‬ גבול מערבי של סלעי הקרטון הסנוני. ‭.5‬ נחל. ‭.6‬ כביש. ‭.7‬ שטח בנוי עירוני.

• מפה מס' ‭.3‬ יחידות גיאוגראפיות בהרי ירושלים בתקופת המקרא ‭.1‬ פרשת־המים הארצית. ‭.2‬ שריד של במת־ההר (מסומן רק בתחום נחל שורק‭.3 .(‬ איזור המושפע על־ידי הביתור העמוק של נחל שורק. ‭.4‬ שטחים מישוריים במדרגה העליונה של מדבר יהודה. ‭.5‬ גבול של יחידה גיאוגראפית. א. הרמות של בית־לחם. ב. הנוף המבותר של נחל שורק. ג. במת־ההר של גבעון. ד. המדרגה העליונה של מדבר יהודה. ה. אגן נחל קדרון בבמת־ההר.

• תמורות בנוף העירוני של ירושלים במאה הי"ט

• תמונה n כנסיית הגואל 1 הגרמנית־פרוטסטאנטית. שהוקמה על חורבות ה מוריסטאף (לפני היותו לשוק ררונ-יד"ם‭.(‬ וכל התמונות במאמר מהארכיון הר\סטורי של עיריית יר>שליםן הגידול נרע מהתרחבות היישוב היהודי מ־‭2,000‬ נפש בראשית המאה ל־‭5,000‬ נפש בקירוב ב־‭2 .1840‬ מצב המבנים בעיר היה בשפל המדרגה. בנייני־מגורים רבים היו קרובים להתמוטטות ובין ‭Y. Ben-Arieh, 'The Growth of Jerusalem in the Nineteenth Century', Annalsof the Association of 2‬ ‭American Geographers, LXV (1975), p. 262‬

• תמונה נ: ררווב יפו בקרבת שער יפו. תצלום מראשית המאה העשרים (כעדות מגדל השעון שליד השער‭,(‬ אן מראה הרחוב דומה לזה של סוף המאה חייט: בנייה עירונית צפופה עם חנויות ובתי־מלון.

• תמונה ‭-.3‬ הכנסיה האנגליקאנית סנט ג ורג — בסגנון גותי־נורמאני ובית־הספר שעל־ידה. הבניין. העומד בקצה הצפוני של רחוב צלרו־א־דין. הוקם בתוך כרם זיתים

• תמונה ‭:4‬ ההוספיץ האוסטרי בפינת ה-ויא דולורוזה/ היום בית־חוליס ממשלתי

• תמונה ‭:5‬ הפינה הדרומית־המזרחית של הרובע היהודי, בראשית המאה העשרים. התאמתה של הבנייה לשיפועים התלולים של המדרון הביאה להקמת המבנים בצפיפות החומות הסוגרות על הבתים אל הרחוב יוצרות חצרות פנימיות

• תמונה ‭:6‬ המדרון היורד מן הרובע היהודי אל עבר המגרש הריק שליד שער האשפות. גם כאן עולה מעמדם השליט בנוף של בתי־הכנסת, בעיקר של בית־הכנסת תפארת ישראל . בשורת הבתים הקדמית נראה בית־הכנסת של ישיבת פורח יוסף‭,-‬ שבנייתו הושלמה רק בתקופת המנדט וובולט ההבדל בסגנון בנייתו!

• תמונה ‭-.7‬ בית־הכנסת תפארת ישראלי (ניסן כ-ק) כעיר העתיקה. הוא נחנך בשנת 1865 ובנייתו נסתיימו; בשנות השבעים. בסגנונו מושפע המבנה מיסודות ביזאנטיים, שהנהגו באותה תקופה גם בבתי־כנסת במערב־אירופה

• תמונה ‭:8‬ מגרש הרוסים, ציור משנת ‭.1876‬ מכלול הבניינים שולט על קו־הרכס ( רכס הנביאים ‭( 1‬ שממערב לעיר העתיקה, רוב השטח שמחוץ לחומות היה עדיין חקלאי או שומם. משמאל למגרש נראים בתיה הראשונים של שכונת נחלת שבעה; ומימיו — הכנסיה הפרוטסטאנטית־ערבית שברחוב שבטי ישראל. מן התצלום עולה בבירור מעמד היוקרה של מגרש הרוסים עם הקמתו

• תמונה ‭:9‬ בית היתומים הסורי 1 (בניין שנלר< בשנות התשעים של המאה הי"ט. מכלול הבתים עומד על גב פרשת־המיס, בשטח חקלאי, סגנון הבנייה — ובעיקר המגדלים — מושפע מן הבארוק הכפרי של דרוס־גרמניה. הארובה הנראית בתמונה שימשה את בית־החרושת ללבנים. שהיה חלק מן המוסד

• תמונה ‭:10‬ הבניין הראשי במכלול של טליתא קומי‭.-‬ ששימש תחילה כבית־יתומות פרוטסטאנטי. מבנה זה היה הבניין הראשון שתוכנן על־ידי קונראד שיק. הוא הוקס סמוך לפרשת־המים במשולש שבין הרחובות אגריפס, המלך ג ורגי ובצלאל של היום

• תמונה ‭:11‬ המנזר ובית־הרוולים סאן וינסאן דא פול ‭. 1‬ שברחוב ממילא. היה זה המבנה הצרפתי הראשון שהוקם סביב הפינה הצפונית־המערבית של החומה ‭.(18861‬ הוא נבנה בסגנון המושפע בעיקר על־יז־י הרנסאנס

• ‭n31nn‬ נ‭;1‬ המנזר והאכסניה נוטר דאם דא פראנס/ המרשים בין מכלול המבנים הצרפתיים שהוקמו בשנות השמונים של המאה הי"ט סביב הפינה הצפונית־המערבית של רוומת העיר העתיקה. הוא הוקס על גב רכס הנביאים ‭, 1‬ בראש המורד התלול היורד לשער שכם. ראש פסל המדונה נמצא בגובה כיפת הכנסיה שבמגרש הרוסים. סגנונו הושפע מיסודות הרנסאנס. משמאלו נראה בית־ספר פראנציסקאני. הבניין העומד למרגלותיו מימין שימש זמן־מה באכסניית הקונסול הרוסי

• תמונה ‭:13‬ הכנסיה הצרפתית־קתולית סאן סטפאף, על גב־הרכס שבין הרחובות צלח־א־דין ושכם. נבנה בסגנון מעורב של גותיקה ורנסאנס

• תמונה 31 בנייה ערבית מפוארת של שנות השמונים. בנייני־מגורים אלה הוקמו על גב פרשת־המיס מנקודה המשקיפה על חומות העיר העתיקה. בתחילת המאה העשרים נמכרו המבנים ליהודים והיו למוזיאון ולבית־ספר לאמנות בצלאל

• תמונה m סלילת ררווב בירושלים. סוף המאה הי"ט

• תמונה r שער־יפו בראשית המאה העשרים. הפירצה שנפרצה בחומה לקראת ביקורו של הקיסר וילהלם אפשרה כניסתן של מרכבות לתחומי העיר. בכיכר שבתוך השער נראה המלון המפואר של אותה תקופה: גרן ניו הוטל‭.-‬ השער וסביבתו היו מרכז של תנועה ומסרור

• תמונה ‭:17‬ הכנסיה הרוסית שעל ראש הר הזיתים, בעת הקמת המגדל. הבניין הוא בסגנון ביזאנטי מובהק. הפרדת המגדל מן הבניין הראשי אופיינית לסגנון הרנסאנס. המגדל.חסר עדיין את החרוט המציין אותו היום

• תמונה ‭:18‬ רכס הר הזיתים מצד מזרח. הכנסיה הרוסית בולטת בקו־הרקיע

• תמונה דו תרונת הרכבת בירושלים, תמונה משנת ‭681. >‬ לערך. המבט ממערב למזרח, בכיוון העיר העתיקה. מימין נראה מגדל דוד. בצדו — מימין — נראה המגדל של המנזר הרוסי שעל הר הזיתים, משמאל — טרונת־הרוח של משה מונטיפיורי , הבניין עומד מבודד. בתוך נוף כפרי למחצה. בימי המנדט הורחב המבנה ושונה

• שמש בגבעון דום (מסה גיאוגרפית־היסטורית)

• גבעון בצילום מהמאה הי"ט.

• הבריכה בגבעון.

• יהודה ושומרון

• תמורות בגיאוגרפיה העירונית של חברון במאה הי"ט

• מפה מס' ‭:1‬ טופוגראפית וחבלים גיאוגרפיים מקרא: ‭.1‬ כביש. ‭.2‬ נחל. ‭.3‬ יישוב כםרי. ‭.4‬ מחנה פליטים. ‭.5‬ גובה מעל ל־1000 ‭.'מ‬ ‭.6‬ גובר. 900 עד 1000 ‭.7 .'מ‬ גובה 800 עד 900 ‭.8 .'מ‬ קו מתלולים, התוחם את במת ההר. ‭.9‬ קו גבול של חבל גיאוגרפי. ‭.10‬ קו גבול של חב‭1 *»‬שני. ‭2 1‬ החבלים הגיאוגרפיים: א. חבל בית צור. ב. חבל יוטה. נ־ מדרגת יאטה! ב־ מדרגת א־סמוע. ג. חבל מעון.

• גידול הגפן בחברון

• הרי שומרון — מבנה פיסיוגראפי ודרכי תחבורה

• Es n ? ‭1—‬ r B n.‭/1‬

• הגליל ועמק החולה

• דרכי התחבורה בהרי צפת בהתפתחותן ההיסטורית

• התהוות הנוף של עמק החולה

• עמק חולה שלבי ההתפתחות של הנוף ‭.1‬ שולי בקעת ה ירדן ‭.2‬ חסימות ומדרגות בתוך בקעת הירדן ‭.3‬ מדרגות של נהר ‭.»‬ אפיקים נתושיס של נהי ‭.6‬ כביש ‭.6‬ גגול משוער של 'האגם המקורי" ‭.7‬ גבול משוער של האגס בשלב שני ‭.8‬ גבול צפוני משוער של האגם בשלב שלישי ‭.9‬ גבול משוער של האגם בימי יוסף בן מתתיהו ‭.10‬ גבול משוער של הביצה בימי יוסף בן מתתיהו שורטט עיי מ. קרמון־זיידביץ ציור 2

• עמק חולה קווי הנוף ‭.1‬ קווי גובה ברווח אנכי של 50 ‭.'מ‬ ‭.2‬ קווי גובה בעמק חולה רווח אנכי 6 ‭.'מ‬ ‭.3‬ תילים בולטים ‭.4‬ מתלול מדרגה ‭.5‬ מניפת סחף. שמות החללים: 1 תל נעמה 11 תל רון 111 תל אל אהדר IV פילון V תל נס שורטט ע"י מ. קרמוךזיידביץ ציור 1

• עבודות הכשרה בביצת החולה, בראשית שנות ‭.30-ה‬

• מחנה בדווי על שפת אגם החולה, בצילום ‭1925-מ‬ לערך.

• תרשים 0כמטי של ערוץ הירדן (כארבעה ק"מ דרומית לגשר בנות יעקוב) ‭.1‬ המדרגה העליונה (גובה כ־175 מ' מעל פני הים) ‭.2‬ המדרגה השניה (גובה כ־150 מ' מעל פני הים) ‭.3‬ פיתולים קדומים של הירדן

• עמק נחל קורן על יד הגושרים

• אפיק הירדן דרומית לתל־רון (החץ מראה על שרידי בנין מהתקופה הביזנטית) התרשימים שורטטו ע"י מ. קרמון־זיידביץ

• הסבר לתרשים כי

• השרון ומישור החוף

• התנאים הפיסיוגרפיים של השרון והשפעתם על התפתחותו היישובית

• נוף השרון בשלהי המאה הקודמת.

• מצוקי החוף בשרון (מדרום לנתניה‭.(‬

• HDD מס' ‭.1‬ ה ש ר ו ן, תלים מתקוסת הברונזה והברזל (הנוף המשוער של אותה תקוסה) שרטוט: נ. צ. באר

• מסה מס' ‭.2‬ השרון, יישובים בתקוסה הצלבנית (הנוף המשוער של אותה תקוסה) שרטוט: נ. צ. באר

• •^רט ־ט : מ. קרמון מסה מס' ‭.3‬ חלים נפרצת נחלים בכורבר מקרא: א. חוף תל גד7ר, ב. נחל אלכסנדר 1 ג. נחל חדרה ; ד. נחל פולג. ‭.1‬ רכס כורכר ‭.2 .‬ חולות ו ‭.J‬ נבעות חול אדום ,• ‭.4‬ ביצות ‭.is 1‬ תל ‭.6 >‬ אפיק קדום של נחל ומשוער‭.7 :(‬ אסיק נוכחי של נחל: ‭.8‬ כביש והיום) ו ‭.9‬ מסילת ברזל.

• מסה מס' ‭.4‬ תאור סכמטי של נמל קדום בקשת נסיגה של החוף

• השפעות גיאוגרפיות של הדרכים ההיסטוריות בשרון

• אילת

• תנאיה הגיאוגרפיים של אילת כגורם בפיתוחה

• אילת וסביבתה מקרא: ‭.1‬ גבול בינלאומי; ‭.2‬ כביש ‭.3‬ גבול תחום תכנון עירוני; ‭.4‬ מרכז העיר! ‭.5‬ אזורי-־ מגורים) ‭.6‬ איזור הרחבת הנמל! ‭.7‬ שרה־תעופר‭.8 !.‬ איזור־תעשייה מתוכנן! ‭.9‬ אזורי־ נופש! ‭.10‬ איזור בעל שיפועים נוחים! ‭.11‬ הרי שחם.

• מפרץ אילת.

• מעמדה הגיאופוליטי של אילת ותמורותיו ההיסטוריות

• מפה מס' 1 ‭.1‬ כוון שכיח של רוחות קיץ בינוניות ‭.2 ;‬ כוון שכיח של רוחות קיץ חזקות ‭.3 ;‬ כוון שכיח של רוחות חורף בינוניות ‭.4 ;‬ כוון שכיח של רוחות חורף חזקות ‭.5 ;‬ דרכי שיירות ראשיות ‭.6 ;‬ דרכי שיירות משניות. ‭Ibid. p. 32 .6‬

• מפה מס' 2 שינויים בגבולות ירדן לפי הסכם עם ערב הסעודית, ‭.1965‬ ‭Philby. op. cit. ,38 1956. p. 119-136 C. M. BLoomfield: Egypt, Israel, and the Gulf of Aqaba. Toronto ,37‬

• נמלים

• נמלים וזיקתם ולעורף היבשתי

• הנמלים הים־תיכוניים של ישראל בהשוואה לדגם "הנמל הים־תיכוני"

• מסה מס' ‭.1‬ אלמריה (ספרד‭.(‬ דגם של נמל הממוקם בקצה הדלתה של נהר קטן

• ‭.2‬ המגורים בעיר החדשה נמצאים במישור שהיה חלק מדלתה ביצתית. ‭.1‬ העיר העתיקה, המוכתרת במצודה, נמצאת על גבעה תלולה.

• מפה מסי ‭.3‬ במל חיפה ומיקומו ביחס לשטחי המגורים והתעשייה

• מפה מס' ‭.4‬ אשדוד, העיר והנמל

עמודים:

1  2  3  4  5  7  9  10  12  13