בין השנים 1917–1921, שעה שרוחות מהפכה מטלטלות את רוסיה, ביקשו אינטלקטואלים יהודים ברחבי האימפריה המתפוררת לחולל "רנסנס יהודי". חזונם הנועז לא היה מבוסס על דת אלא על אמנות ואינדיבידואליות חילונית, לאומית בצורתה, קוסמופוליטית בתכניה ומוּנעת ממסירות עזה לעברית או ליידיש.
ימי המעשים: תחיית התרבות היהודית בתקופת המהפכה הרוסית מציע את המבט המקיף הראשון על הפרק המרתק הזה בהיסטוריה היהודית והרוסית. הוא בוחן את פועלם של מהפכנים תרבותיים כאל ליסיצקי וחיים נחמן ביאליק, את חילוקי הדעות החריפים ואת ההסכמות המפתיעות. באמצעות קריאה מדוקדקת וניתוח של טקסטים בעברית, ביידיש וברוסית הוא עוקב אחר הניסיון הנועז לממש את אידיאל התרבות היהודית באירופה של ראשית המאה העשרים, ומציע מבט חדשני על טבעה של הלאומיות התרבותית ועל מערכות היחסים שבין הלאומיות לסוציאליזם ובין היהודים לאירופה המודרנית. לתחייה זו נודעה השפעה מרחיקת לכת על התרבות הישראלית העכשווית.
אל הספר