125 חוקת התרבות מאידך גיסא, כפי שראינו, עלייתה של הפוליטיקה הלאומית היהודית בשנת 1917 ( והגידול הנרחב בשיח הלאומי ובהתגייסות הלאומית על פני מזרח אירופה ) הועילה לקולטוריסטים היהודים ולמפעל התרבות היהודי : התפשטותם של הרגשות הלאומיים הגבירה את העניין הציבורי ברעיון של "תרבות יהודית", והמפלגות עצמן הכירו, עקרונית לפחות, בחשיבותן המרכזית של תרבות ושל מדיניות תרבותית . הקולטוריסטים ככלל ראו בעין יפה את הכרתן של מפלגות ותנועות בחשיבותה של התרבות היהודית כעניין של מדיניות ציבורית . יחד עם זאת, למן הופעתו המחודשת של המרחב התרבותי התייחסו קולטוריסטים במחנות השונים למפלגות עצמן בחשדנות עמוקה, ובמבט ראשון בלתי מובנת, והפגינו יחס של איבה ל"פוליטיקה" בכללותה . אחרי ייסודה באפריל 1917 הוסכם בין חברת "תרבות" ובין ההסתדרות הציונית כי האחרונה תשלח את נציגיה לוועד המרכזי של חברת "תרבות" ותקבל על עצמה לממן חלקים מתקציב החברה . בתמורה הסכימה "תרבות" לתמוך במדיניות ההסתדרות הציונית כלפי גופי השלטון וכלפי ארגונים יהודיים . ואולם, מנהיגי "תרבות" התעקשו על אי-תלות מוחלטת בתנועה הציונית על כל שלוחותיה בנוגע ל...
אל הספר