תרגום והאינטרס הלאומי

162 פרק שלישי משה ליטבקוב, הדמות המובילה בקרב חסידי היידיש בקייב, אומנם התייחס אל ליטאי ובן-אליעזר כשונאים בהקשר של מלחמת השפות אך היה שותף לדעתם לגבי צורכי התרבות היהודית החדשה . במאמרו משנת 1919 "שיטת התרגומים", שפורסם ב"ביכער-וועלט", טען ליטבקוב כי ספרות היידיש הגיעה לשלב של קיפאון, שמעבר לו הייתה יכולה להתקדם רק באמצעות תוכנית לתרגום שיטתי רחב היקף של "השירה העולמית של כל הדורות, העמים והלשונות", ובמיוחד של הספרות האירופית העכשווית – "מים חיים" כהגדרתו . 23 מפעל ממין זה הצריך תכנון, התמקדות בניסיון להפוך את ספרות היידיש לספרות בלתי תלויה וחובקת-כול, וכן את התגייסותה של העילית האינטלקטואלית לשם הנהגתו . ליטבקוב הזכיר במאמרו את מגוון מפעלי התרגום שלקחה על עצמה העילית הספרותית הגרמנית והרוסית של ראשית המאה התשע עשרה "כסוג של משימה בשם האינטרסים החיוניים של הספרות הלאומית", ובכך גם הדגיש את חשיבותו המכרעת של מפעל התרגום וגם הצביע על דגם הראוי לחיקוי . יתר על כן, כאשר ליטאי, בן-אליעזר וליטבקוב הטיפו למען אידיאל זה בפני חסידי העברית וחסידי היידיש – בעת הזאת כבר שני מחנות יריבים – שוב לא ...  אל הספר