לאומיות, מהפכה, תרבות

377 סיכום ומעוותת מרחבים תרבותיים קיימים . 9 כיצד אפוא עלינו להתייחס למפעל התרבות היהודי, שנולד זמן רב אחרי שהלאומיות – או נכון יותר, הקיום כאומה – הפכה עובדה ממוסדת באזור נעדר מרחבים של ביטוי על-אתני ? במקרה של מפעל התרבות היהודי, לשיהוי ולתגובתיות היו פנים לכאן ולכאן . 10 באזורים שבהם שלטה הלאומיות כעיקרון-על של "ראייה וחלוקה", 11 וכל הבחירות התרבותיות היו בעלות גוון לאומי ( למשל אזורי הספר הרוסיים-הפולניים בין השנים 1880 – 1945 ) , עמדו בפני מאמצי האידיאל הכל-אירופי של "תרבות" – לרבות עליונות האמנות והעצמי המשתמעים ממנו – שלוש אפשרויות, לא שתיים . היו שניסו להצטרף למרחבים התרבותיים הכלליים יותר של אומות אחרות . אחרים פעלו כפי שהשתמע מן הספרות העיונית בנושא הלאומיות התרבותית : הם ניסו לפרוט לפרטים ולצבוע בצבעים מקומיים את מוסד התרבות, בהתאם למה שנחשב "ערכים לאומיים" ( בדרך כלל ערכים קהילתניים ואנטי-ליברליים, שאינם מתיישבים עם ערכי היסוד של מוסד התרבות ) . ואולם היו שלא בחרו באף אחת משתי הדרכים הללו . אלה האחרונים אימצו והפנימו את הערכים והמגמות המהותיים, המאפיינים את התרבות כמוסד, על...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי