209 להפוך את המוני העם אינטליגנטים המעמד הבינוני-הגבוה, כמו גם את צאצאי יהודי רוסיה בני המעמד הבינוני והבינוני- הנמוך . מצד אחר, שני הצדדים התחרו גם על "ההמונים", או "העם" . מכל מקום, אף שמושגים אלה עצמם היו כמובן מוטים אידאולוגית, הם תיארו היטב את המציאות החברתית של שורה של קהלים פוטנציאליים, שעבורם תרבות מודרנית גבוהה, רוסית או יהודית ( כשמה כן היא ) , הייתה עד כה בלתי מושגת, לפחות בחלקה – קרי היהודים בני המעמדות הנמוכים בעריה של אוקראינה, כמו גם האוכלוסייה היהודית שמחוץ למרכזים העירוניים . בעיני חסידי העברית והיידיש כאחד, "המונים" אלה נתפסו כבעלי השכלה ( יודעי קרוא וכתוב ) אך נחשלים, שקועים בתוך המסורת ולא מתקדמים – או גרוע יותר, חשופים להשפעה המשחיתה של בידור יידיש "זול" . חסידי העברית וחסידי היידיש קיוו ללא ספק לכבוש את קהלי היעד המשכיליים בעיקר באמצעות תוצריה של התרבות הגבוהה עצמם, ובראשם האמנויות . בקייב ארגנה ה"קולטור-ליגע" שורה ארוכה של אירועי תרבות בכל תחומי האמנות ( אם כי מקצת היוזמות הללו, בעיקר בכל האמור באמנויות הלא-מילוליות, נשאו פרי רק בשלב מאוחר יותר, תחת התנאים השונים...
אל הספר