203 להפוך את המוני העם אינטליגנטים ולבסוף, האוטופיה של זינגמן מטשטשת מיסודה כל הבחנה בין יהודי העיר על בסיס נטייתם התרבותית . הדמויות בסיפור אינן נבדלות זו מזו בשום צורה למעט השיוך הדורי, וכולן – מדריכו של קינדישמאַן, בנותיו המקסימות של המדריך, אהובתו של קינדישמאַן ומקור השראתו נעמי, וכמובן הקהל הנלהב הנוכח בהרצאה – כולן מוקסמות באותה מידה מן התרבות היהודית החדשה . בעדניה, הכול נמנים עם האינטליגנציה . החיזיון הדמיוני של זינגמן נתן ביטוי לאחד הדחפים המרכזיים של מפעל התרבות בצומת של 1917 – 1919 . במהלך 1917 הקדישו הקולטוריסטים היהודים מאמצים חסרי תקדים בהיקפם ובשאפתנותם להפצת התרבות שבהתהוות לכלל הציבור היהודי ברחבי מזרח אירופה . הבולט ביותר מבין כל המאמצים הללו, והמוכר ביותר לחוקרים, היה פיתוח מוגבר ומואץ של רשת בתי ספר רחבת היקף, הן בידי חסידי העברית והן בידי חסידי היידיש . בשנים 1917 – 1919 הקדישו שתי התנועות, העברית והיידית, מאמצים אדירים, ובכלל זה את מיטב משאביהן, לטובת החינוך היסודי . חסידי העברית ראו במאמץ זה הכרח דמוגרפי ; ועידת הייסוּד של "תרבות" הכירה בכך שהחינוך, במובנו הרחב ב...
אל הספר