373 סיכום ולאינדיבידואליות מודרנית – רעיונות שקרמו עור וגידים בהדרגה במשך כמה עשרות שנים בקרב יהודי מזרח אירופה הבתר-מסורתיים . קיימות סיבות רבות לתמוך בגישה זו, אף שהיא נראית סוטה מן המקובל לאור המסורת המחקרית האיתנה, הרואה במלחמת העולם הראשונה ובמהפכה הרוסית משברים שהביאו להרס כמעט מוחלט ולהתחלות חדשות . ראשית, רוב האישים שאני סוקר בספר לא ראו את מפעלם כתולדה של 1914 או 1917 ; במקום זאת הם ראו את 1917 כפסגה וכשיא של שחרור מכבלים . כפי שניסח זאת המשורר המהפכני ביותר מבין משוררי היידיש, פרץ מרקיש : "רבים מודדים אותנו על פי אמות המידה של המהפכה הנוכחית . זוהי טעות, פגישה מקרית משמחת" . 2 שנית, למעשה כמעט כל הדמויות שעמדו במרכז חיי התרבות בשנים 1917 – 1919 – גם אלה מביניהן שהתבטאו במונחים של מהפכה – החלו לטפח בגלוי חזונות דומים עוד לפני המלחמה . שלישית, עומקן ואופיין של תפיסותיהן באשר לאמנות ולתרבות מלמדים על שורשים בתקופה שלפני המלחמה . ולבסוף, כפי שציינתי במבוא, קיימת זיקה ברורה בין סוגי התפיסות, המוסדות והפעילויות הנדונות כאן תחת הכותרת "תרבות יהודית" ובין אלו שהתגלו במחקרים רבים אחרי...
אל הספר