בשנת 1917, אך לא חלק ממנה

373 סיכום ולאינדיבידואליות מודרנית – רעיונות שקרמו עור וגידים בהדרגה במשך כמה עשרות שנים בקרב יהודי מזרח אירופה הבתר-מסורתיים . קיימות סיבות רבות לתמוך בגישה זו, אף שהיא נראית סוטה מן המקובל לאור המסורת המחקרית האיתנה, הרואה במלחמת העולם הראשונה ובמהפכה הרוסית משברים שהביאו להרס כמעט מוחלט ולהתחלות חדשות . ראשית, רוב האישים שאני סוקר בספר לא ראו את מפעלם כתולדה של 1914 או 1917 ; במקום זאת הם ראו את 1917 כפסגה וכשיא של שחרור מכבלים . כפי שניסח זאת המשורר המהפכני ביותר מבין משוררי היידיש, פרץ מרקיש : "רבים מודדים אותנו על פי אמות המידה של המהפכה הנוכחית . זוהי טעות, פגישה מקרית משמחת" . 2 שנית, למעשה כמעט כל הדמויות שעמדו במרכז חיי התרבות בשנים 1917 – 1919 – גם אלה מביניהן שהתבטאו במונחים של מהפכה – החלו לטפח בגלוי חזונות דומים עוד לפני המלחמה . שלישית, עומקן ואופיין של תפיסותיהן באשר לאמנות ולתרבות מלמדים על שורשים בתקופה שלפני המלחמה . ולבסוף, כפי שציינתי במבוא, קיימת זיקה ברורה בין סוגי התפיסות, המוסדות והפעילויות הנדונות כאן תחת הכותרת "תרבות יהודית" ובין אלו שהתגלו במחקרים רבים אחרי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי