270 פרק חמישי עבור חסידי העברית והיידיש גם יחד הייתה שנת 1917 שעת כושר להתפתחות מואצת במיוחד בחזית החינוכית . לקראת אמצע 1919 ניהלו "תרבות" וה"קולטור-ליגע" במרחב של רוסיה ואוקראינה כמאתיים בתי ספר יסודיים, כמאה גני ילדים ועוד כמה בתי ספר תיכוניים, עם עדיפות מספרית למוסדות העבריים . שני הארגונים מיהרו לייסד הכשרוֹת מורים, הכינו תוכניות לימודים והוציאו לאור ספרי לימוד וכתבי עת לחינוך . 68 במישור אחד שיקפו התוכניות החינוכיות שפיתחו חסידי העברית והיידיש בתקופה קצרה זו אמונה לאומית בילדים כאמצעי לתיקון האומה . מערכת החינוך של חסידי העברית והיידיש כאחד הציבה לה למטרה לא פחות מאשר מהפכה תרבותית בחיי הילדים היהודים, ובאמצעותם . כפי שכל אחת מן התנועות מיהרה לטעון לגבי זולתה, פירוש השאיפות התרבותיות-המהפכניות בשתי התנועות היה באופנים רבים ניסיון קיצוני למדי לעקור את הילד או הילדה מסביבתם . חסידי העברית שאפו להחליף את שפת היידיש והשפה הרוסית של הילדים בתרבות עברית חדשה . חסידי היידיש אהבו לטעון שבניגוד לכך, התוכניות החינוכיות שלהם היו בעלות זיקה לסביבה הביתית של הילדים הודות לשפה המשותפת ; ואולם ...
אל הספר