354 פרק שביעי שנת 1920 הגבירה היבסקציה את מאמציה לזכות בשליטה ישירה ורבה יותר על המרחב התרבותי היהודי, ובפרט על ה"קולטור-ליגע" . מאמצי היבסקציה בתחילת 1920 לדכא את ה"קולטור-ליגע" נתקלו בקשיים, לא רק בשל המשאבים המוגבלים שלה עצמה אלא גם בשל תמיכת השלטון הסובייטי בארגון, לרבות שמעון דימנשטיין עצמו . כפי שניתן ללמוד מתקציר של שיחת טלפון בינו ובין משה ראפס בקייב, החלטתו של דימנשטיין להעניק ל"קולטור-ליגע" חמישה מיליון רובל בינואר ובפברואר 1920 עוררה את זעמה של היבסקציה האוקראינית . בציינו שהיבסקציה הייתה יכולה לעשות בכסף זה שימוש בדרכה, התלונן ראפס : "החלטתך בקשר ל'קולטור-ליגע' היא טעות גדולה . אנחנו כאן ניסינו לרכז את כל נושאי החינוך היהודי בידי אגפי הקומיסריון [ העממי ] להשכלה . . . החלטנו לעת עתה לא לחסל את ה'קולטור-ליגע', [ במקום זאת ] למנות קומיסר לפקח עליה, אך ככלל איננו מעוניינים בהרחבת פעילותה" . ראפס אף דחק בדימנשטיין "להרחיק [ את פעיל ה'קולטור- ליגע' זליג ] מְלמד ממוסקבה לקייב" . הדבר מצביע על כך שה"קולטור-ליגע" עסקה בשתדלנות בזירה במוסקבה . 45 אין זה מפתיע שמנהיגי היבסקציה האוקרא...
אל הספר