מחבר:

שנת ההוצאה: תשמ"ח

מילות מפתח: היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון; הסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון

ישראל בשנת העצמאות הראשונה ( אייר תש"ח-אייר תשייט ) היא העומדת במרכזו של כרך זה . בכרך שלוש חטיבות — מחקרים וסיכומים , זכרונות והוויות , העשרה וחומר עזר . עשרים ושלושה המחקרים , המאמרים והרשימות נוגעים לרוב התחומים הקשורים לישראל בימי הבראשית שלה — שלביה של מלחמת העצמאות , ההערכות המדינית , הקמת המטכ"ל הראשון , מחירה של המלחמה , הסכמי שביתת הנשק , הקמת מוסדות הממשל , יחסי דתיים חילוניים ועוד . כן מושם דגש על חיי היצירה והרוח בתקופה האמורה . אל הספר

נושא/נושאים: , מדינת ישראל

תוכן הספר:

• שנה ראשונה לעצמאות 1948-1949

• תוכן העניינים

• אל הקוראים

• שעה ראשונה לעעמאות — טקס ההכרזה במוזיאון תל ־אביב

• השנה הראשונה: הכרעות ואתגרים

• אידיאולוגיה של 'ממלכתיות'

• ללא כותרת

• התגשמות הרעיון הציוני

• פשרה על בסיס ה'סטאטוס קוו'

• הביטחון — גורם ראשון במעלה

• ישראל מוקפת זאבים טורפים, איור של אריה נבון

• היווצרות בעיית הפליטים הערביים

• העלייה ההמונית — ביטוי מוחשי למשמעות הגאולה

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• בחינה יסודית

• ארבעה שבועות בדרך הקוצים

• בן־גוריון ושרת, כמה דקות לאחר טקס הכרזת המדינה

• התקפות מכל עבר

• rryysrr מצרית בתל־אביב

• 'נגמור מלחמה... נעשה החשבון של אבותינו'

• הקמת צה"ל

• הטיוטה הסופית של "פקודת צבא הגנה לישראל'

• 'התוכל לכבוש באר־שבע'?

• בן־גוריון בתמונה נדירה שלי נינוחות

• מנהיגות איתנה

• מבלימת הפלישה להכרעת המלחמה

• המצב בעת הכרזת העצמאות — והמטרות הערביות בפלישה

• הפלישה הערבית, מאי-יוני 1948

• ירושלים היהודית תחת אש תותדוי הלגיון הערבי

• המטרות הישראליות במבחן הפלישה הבין־ערבית

• יישוב במערכה — ניריס בנגב המערבי

• המטרות הערביות אחרי ההפוגה הראשונה

• המטרות הישראליות

• מדיניות ואסטראטגיה ב'עשרת הימים' ,18-9 ביולי

• השתלטות על אזורים ערביים — מההישגים העיקריים של 'קרבות עשרת הימים'

• עה"ל הצעיר בתנופה רבתי

• מגמות ישראל בפרוס ההפוגה השנייה

• פילוג המחנה הערבי וכינון 'ממשלת כל־פלסטין' בעזה בספטמבר

• מגמות ותוכניות ישראליות לפני מבצע 'יואב'

• מבצעי 'יואב,' 'ההר' ו'חירם'

• דגל ישראל מתנוסס bv משטרת עיראק־סווידן

• גישושים ראשונים למשא־ומתן עם מצרים וירדן

• מגמות ישראל במבצע 'חורב,' והמעורבות האנגלו־אמריקנית

• כוחות צה"ל בדרכים ובהולות של סיני בעת מבעע יחורבי

• מגמות במשא־ומתן על שביתות־הנשק, ינואר-יולי 1949

• תוצאות המלחמה — הישגים צבאיים ומדיניים של ישראל

• ללא כותרת

• המטכ"ל הראשון של צה"ל

• יעקב דורי — מרמטכ"ל ה'הגנה' לרמטכ"ל 1נה"ל

• היעדרו של הרמטכ"ל

• 'פרשת גלילי'

• ישראל גלילי

• דוד בן־גוריון, יוני 948 ו

• חיכוכים וחילוקי־דעות

• ביקורת על המטה

• nyiap של מטקדיס גגיריס ?b"rryj? שזה עתה נילר, מימין לשמ»ל1 שמעון אבירן, אליהו בן־חוי, פו»ה כרמל, גרשון זק, משה ערוק

• ?rn"1bi"? מחברי המטכ"ל הראשון — ידין (שמאל?,(? אבידר, רטנר

• הרמטכ"ל חוזר לעבודה מלאה

• ידין ודורי

• פורום מצומצם

• הפיקוד הבכיר של היהגגה' לאדור טקס ההשבעה לצה''ל

• הארגון־מחדש בתחילת 1949

• חיים לסקוב — ראש מחלקת ההדרכה

• מטה כללי אחד או מטות נפרדים?

• רב־אלוף יגאל ידין, הרמטכ"ל השני

• מוסדות השלטון בשנת העצמאות הראשונה

• הקמת מועצת העם ומנהלת העם

• מועעת המדינה הזמנית, ספטמבר 948ו

• הקמת המדינה: מאי 1948 - ינואר 1949

• הממשלה הזמנית

• קיר תל־אביבי גזיפוסי בינואר ?,1949? ערב הבחירות לאספה המכוננת

• מבנה המוסדות הדמוקראטים

• הנשיא הראשון, חיים וייצמן בחברת ראש הממשלה בן־גוריון והשגריר האמריקני גייימס מקדונלד

• סמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת

• מעשה המרכבה

• הממשלה הנבחרת הראשונה.מימין לשמאל 1 שר הדתות הרב י"ל מיימון, שר הסעד י"מ לוין,שר הבריאות והפנים משה שפירא, שר התחבורה דוד רמז, שר המשפטים פנחס רוזן,מזכיר הממשלה זאב שרף, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון, שר החוץ משה שרת, שר האוער, המסחר והתעשייה אליעזר קפלן, שר האספקה והקיעוב דב יוסף, קצרן הממשלה יעקב מיימון, שר המשטרה בכור שיטרית, שר החינוך והתרבות זלמן שזר, שרת העבודה גולדה מאירסון

• תהליך החקיקה

• ?urtxcouuu $uri?

• שלבי ההקמה של בית־המשפט העליון בתש"ח

• מינויים נוספים

• שופט בית־המשפט העליון משה זמורה

• בחירת שופטי בית־המשפט העליון במועצת המדינה הזמנית

• קטע מיעל המשמר' — ינוחו של הציבור העוברי לא קיבל ביטוי הולם לדעת מפ"ם

• לקראת פתיחתו של בית־המשפט העליון

• פתיחת בית־המשפט העליון

• דיווחי העיתונות למחרת פתיחת בית המשפט העליון. יהארץי (למעלה?,(? וידבר ירושלים/ המהדורה הירושלמית של ידבר'

• בית־המשפט העליון (בתעלום מאוחר יותר?.(?מימין לשמאל :ד"ר מ' זילברג,י' אולשן,מ' זמורה, פרופ' שי אסף, דייר שייז חשין, ד"ר שי אגרנט

• פסיקת בית־המשפט העליון בשנה הראשונה

• בלם לנטיית הרשות המבצעת

• על משמר שלטון החוק

• מעוז האזרח

• ויליאם סילווסטר (במרכז) בדרכו לבית המשפט

• המקורות למימון מלחמת העצמאות

• הוצאות המלחמה

• לוחמי היהגנהי בתש"ח

• לוח 1 הוצאות הביטחון על־פי סעיפים, אוקטובר ?-1947?מרס 1949 (באלפי ל"י)

• לוח 2 הוצאות הביטחון על־פי סוגי הוצאה, אוקטובר ?-1947?מרס 1949 (באלפי ל"י)

• רכש בחוץ־לארץ

• הנשק הכבד של תש"ח. רכישתו התאפשרה בעזרת מגביות בחוץ־לארץ

• מימון הפעילות בארץ

• לוח 3 המקורות למימון ניהול המלחמה בארץ

• הכסף של תש"ח. השטרות של בנק לאומי. המטבעות היו עדיין של המנדאט (עד ?(1949?

• מימון הרכש בחוץ־לארץ

• לוח 4 המקורות למימון רכש בחוץ־לארץ

• ?מבערינז ב»עוםטי0י — מטציציס כבדים, מכלי המלחמה שנרכשו באמצעות 'מגביות גולדה'

• סיכום

• ההתיישבות במלחמת העצמאות

• יישוב חדש עולה על הקרקע — קבוצת ארז בגבול רצועת עזה

• טבלה 1 היישובים היהודיים שנכבשו או פונו במלחמת העצמאות

• יישוב שטונה — בית־הערבה

• עשרת־אלפים מפונים

• מבעיות היישובים שחלק מתושביהם פונו

• הקמת יישובים חדשים

• טקס ססגוני בהקמת יישוב־ספר נוסף, 949ו

• 'תוכנית עליות'

• טבלה 2 יישובים שהוקמו מיולי 1948 עד יולי 1949

• המוסדות המיישבים

• מתיישבים־עולימ מכשירים כפר ערבי נטוש למגוריס

• מי ומי במתיישבים החדשים?

• טבלה 3 מוצאם של מייסדי הקיבוצים החדשים, יולי ?-1948?יולי 1949

• 'יישוב שיקומי — קיבוץ יד מרדכי מיד לאחר השחרור ולאחר השיקום

• טבלה 4 היישובים המושביים לפי מוצא מייסדיהם, יולי ?-1948?יולי 1949

• סיכום

• יחסי דתיים־חילוניים בשנה הראשונה למדינה

• בעיות היסוד

• הדמויות המרכזיות בפרשת יחסי דתייס־חילוניים בתש"ח־תש"ט. שורה עליונה, מימין לשמאל: דוד בן־גוריון, יעדוק גרינבוים, זרח ורהפטיג. שורה שנייה: הרב י"ל מיימון, הרב א"מ לוין, הרב מרדכי נורוק. שורה שלישית: משה שפירא, הרב הראשי הרצוג, הרב גורן

• הדרך של ה'סטאטוס קוו'

• הסכם ה'סטאטוס־קוו'

• ההשתקפות במגילת העצמאות

• דת בצבא

• הרב שלמה גורן, הרב הראשי של צה"ל מקיץ תש"ח

• יפרשו! שני החיילים הדתיים?,'? ידיעה ב'הארץ?15 ,'? בספטמבר ?1948?

• מצעד צה"ל הראשון בתל־אביב שההכנות לקראתו גרמו סערה בחוגים הדתיים

• מטבע זר לבשר כשר

• שמירת השבת

• הקמת חזית דתית מאוחדת

• סיכום

• יחסי דתיים־חילוניים בתש"ח בקו קל. איור של נחום גוטמן

• פרשת התיווך של הרוזן פולקה ברנאדוט

• ברנאדוט (מימין) עם טריגווה לי, מזכיר האו"ם

• המשימה הראשונה: השגת הפוגה בקרבות

• 'תוכנית ברנאדוט הראשונה'

• היאקס ליבריס' (תו־סטר) של הרוזן ברנאדוט, המאזכר את מוצאו המלכותי

• ברנאדוט בשידוה עם שרי הממשלה הזמנית שרתוק (מימין) וקטלן

• 'סוכנו של בווין'

• ?חילוקי דעות רציניים?;'? 'לא היתה אידיליה' — עדות לפער בין עמדות ישראל לאלה של ברנאדוט

• 'תוכנית ברנאדוט השנייה' ורצח המתווך

• ברנאדוט יוצא מלשבת שר החוץ בתל־אביב, 9 בספטמבר 948ו. אחרי שמונה ימים נורה בירושלים

• אחרי רצח ברנאדוט

• הפגנה של 'חזית המולדת' נגד ברנאדוט בסיסמה: 'שטוקהולם שלך, ירושלים שלנה

• מכוניתו מנוקבת הברורים של ברנאדוט

• משולם מקובר ('יואב'), איש חוליית לח"י שהתבקשה בברנאדוט, מספר לראשונה על הפעולה

• 'פרשת קפריסין'

• מחנה מעער בקפריסין, ינואר ?1949?

• פירושו של המתווך מטעם האו"ם

• מעפיל בגיל הגיוס שלא הורשה לעלות. בינתיים נולד לו ילד

• מדוע לא הוצאו המעפילים?

• 'המעפיל האומלל, הנעלב — התמרד'

• מנהרה דרכה הצליחו מעפילים להיחלץ מהמעצר הכפוי

• עמיד מחוך עלון המעפילים - יריעות על הנעטוה בישראל ומידע (בראש העמוד) על ניסיון נוסן?,1?של מעפילים להיחלץ מהמעבר

• מחנות קפריסין — הסוף: נעילת השערים בינואר 1949

• מבצע 'פדות'

• מנורה וענפי זית

• י"א בשבט תש''ט ?10)? בפברואר ?(1949? מועצת המדינה הזמנית יוסף שפרינצק יושב ראש

• 'דבר המדבר ללב היהודי'

• הצעה לסמל מדלנת ישראל, ואליש וסטרוסקי, 948ו

• סמל בצבעי תכלת ולבן — בך אמרה היהזמנה' הממשלתית

• הצעות לסמל המדינה של דוד ושכטר — עם שופר ולולב ובלעדיהם

• התחרות חדשה

• העעות לסמל המדינה ; של הנרי ו־ציקובסקי (מימין) ושל ד"ר סולניק

• בחזרה למנורה מרומא

• למעלה: הצעתם הראשונה של האחים שמיר; למטה: סמל מדינת ישראל — העיצוב הסופי של האחים שמיר, שהתקבל על־ידי חברי מועצת המדינה הזמנית, פברואר 949ו

• תגובות מעורבות בציבור

• ירושלים בתש"ח, מבט מתוך מבנה שנפגע בהפגזה [לחמת הע צמאות—כפי שצויירה על־ידי לודוויג בלום

• הסיפור שמאחורי הציור: בפברואר 1948 הוחדרה מכונית תופת לרחוב בן־יהודה במרכז ירושלים. הצייר לודוויג בלום,שהתגורר בסמוך,אץ למקום הפיגוע ולאחר מכן צייר תמונת־שמן גדולה של האזור שנפגע. שלושה חודשים מאוחר יותר פגע פגז ירדני בסטודיו של בלום, ורסיס קרע חלק מהתמונה. בתצלום בשחור־לבן: בלום בסטודיו המופגז

• ללא כותרת

• קיבוץ נגבה עם צלקות הלחימה בתש"ח

• ממלחמה להסכם — שיחות שביתת־הנשק בין ישראל לשכנותיה, 1949

• שיחות שביתת־הנשק בין ישראל למצרים (רודוס, 13 בינואר - 24 בפברואר 1949)

• דגל ישראל מונף ב'ביס פלוג'ה'

• משלחת ישראל לשיחות שביתת־הנשק עם מצרים ברודוס. מימין לשמאל: ראובן שילוח, ד"ר ולטר איתן, אלוף יגאל ידין, אליהו ששון, שבתאי רוזן, רס"ן יהושפט הרכבי,רס"ן אריה סימון

• שיחות שביתת־הנשק בין ישראל ללבנון (ראש־הנקרה, 23-1 במרס 1949)

• שיחות שביתת־הנשק עם לבנון בראש הנקרה - סא"לי מרדכי מקלף והגנראל ריילי, ראש משקיפי האו"ם

• שיחות שביתת־הנשק בין ישראל לירדן (רודוס, 4 במרס - 3 באפריל 1949)

• חתימת ההסכם עם עבר־הירדן. חותם: סא''ל משה דיין

• שיחות שביתת־הנשק בין ישראל לסוריה (ח'רבת ירדה, 5 באפריל - 20 ביולי 1949)

• האוהל בין ראקז־פיגה למשמר־הירדן בו התקיימו השיחות עם סוריה

• לאחר טקס חתימת ההסכם עם סוריה, 20 ביולי 949 ו.מימין: מרדכי מקלף. במרכז :סאלח ט אריזה, יועץ משפטי סורי ולידו קולונל פאוזי. בחליפה השחורה, שבתאי רוזן,היועץ המשפטי הישראלי

• סיכום

• קווי שביתת־הנשק של ישראל, 1949

• חיץ אתני

• היווצרותה של רצועת עזה

• גבולות ישראל לפי קווי שגיתת־הנקוק, בהשוואה לגבולות החלוקה

• סכסוכים עם הסורים

• קו הגבול עם סוריה והשטחים המפורזים (תחומים בקו מרוסק)

• בירושלים — שטח־הפקר בין הקווים

• קו שביתת־הנשק ושטחי ההפקר באזור לטרון

• תיחום הקו ?0V? קצין ירדני. בצד הישראלי אסף שמחוני (במרכז) וחיים הרצוג

• 1,251 ק"מ גבול

• מפת ארץ־ישראל (לא בולל הנגב הדרומי) כפי שהופיעה בינשיונלגייאוגרפי'האמריקאי ב־950ו. הכותרת אמרה: ארץ־ישראל התפרקה. ישראל, ירדן ומיצרים אספו את השברים. לגבי הגדה המערבית ורצועת עזה, צוין במפה, בי שטחים אלה מוחזקים בירי ירדן ומצרים

• סיפורה של שנה

• המשורר נתן אלתרמן

• שירי מלחמת העצמאות

• ?מבקיעי הדרך ?— 1? הטועלים שסללו את 'כביש הגבורה/ שנפתח לתנועה בדצמבר 1948

• יאחד מן הגח"ל 1

• שירי התקומה

• מלון 'גת־רימון 1 בתל־אביב. על התרנים — דגלי ארצות־הברית וברית־המועצות

• סוף לפרשת גירוש קפריסין. 'הדיביזיה הלא־מנועדות' שבה הביתה

• התותחים ירו — והמוזות לא שתקו

• 'הוא הלך בשדות'

• דמויות מיהוא הלך בשרותי. איור של יוסף בס

• 'בערבות הנגב'

• מודעת תיאטרון 'הבימה' על הצגת הבכורה של 'בערבות הנגב'

• אהרן מסקין באברהם, מפקד הקיבוץ הנצור ביערבות הנגב'

• 'שומרי החומות'

• התיאטרון הסטירי 'המטאטא'

• תיאטרון 'המטאטא' 'מרביץ/ הבימוי היה נתון בידי הוועדה האמנותית

• הלהקות הצבאיות של תש"ח-תש"ט

• הצייזבטרון בהופעתו על גבי משאית בפני חיילים בעת מבצע ידוורבי. מימין: שייקה אופיר ונעמי פולני

• סיכום

• רוח עין־חרוד

• קיבוץ עין־חרוד בתקופת מלחמת העצמאות

• ירובעל

• קינה לאב

• יום ביכורים ראשון במלכות ישראל

• בזכות הנחשוניות — מכתב גלוי

• 'התנצלות'

• חצי שנה במצור

• מאי 1948

• צפון ים המלח ביום העזיבה לסדום — איור של מנחם סופר

• מטעל האשלג בסדום, 1948

• גיחה אל הארנון

• ההתקפה על סאפי

• לוחמי סדום בתש"ח

• פעולת־גמול של הלגיון

• 'אווירוניטיס'

• ללא כותרת

• אסון המטוס

• מבצעי 'לוט' ו'ייצוב'

• כדרך היבשה לסדומ

• סדום מצטרפת לשטח הרצוף של ישראל. איור של נחום גוטמן

• הקיבוץ יצא מהמחתרת

• ייצור תחמושת ליהגנה' במעבה האדמה

• חשאיות מוחלטת

• מסכת של שקרים

• ?גבעת הקיבוצים ?— 1? מרחוק נראה המקום כקיבוץ לבל דבר

• יריות באוויר ועשן

• שכונת האוהלים — אף היא כיסוי הולם לתעשיית הנשק

• ביקוש לתוצרת שלנו

• בעבודה בימכון א"לוך

• השלט בשער הקיבוץ הזהיר ממחלת הטה וה0לפייס של הבהמות והקטין ?/<?ת מספר המבקרים

• סוף דבר

• הדואר הצבאי, 1948/9

• משרדי הדואר הצבאי ברחבי הארץ

• מבחר של חותמוח־דואר צבאיות מתקופת מלחמת העצמאות

• הדואר הצבאי — הסוף

• חטיבה 5 (גבעתי?,(? מאזרח בעפולה עם חותמות אזרחיות מתאריך 7 בדצמבר ?,1948?לחייל שחיפשוהו דרך משרדים ?,9,8,7?ודרך 'משרדמכתבים מוחזרים' ואפילו בית־חולים מסי 8 בטבריה, עד שהמכתב הוחתם 13 פעם ונוספו לו שש הערות בכתב־יד.לבסוף נקבע החייל כ'לא ידוע' והמכתב הוחזר לשולח בתאריך 5 בינואר ?.1949?

• נשלח ממרכז שיקום מס' ו. ד"צ ?,337? ובמקום להגיע ליעדו, ד"צ ?,367? מטה חזית ג' (תיכון) נשלח לד"צ ?.261? בי''ח מסי ?,4? הוא בית־החולים 'דונולו' ביפו. בהתאם לפקודה צוין באיזו שפה כתוב המכתב: אונגרית.

• המצור על ירושלים מנע ממפקדת הדואר הצבאי לספק את הציוד הרגיל ליחידות במרחב העיר, ולכן העיגול העליון (דאר צבאי/א?/15 JUL 194?משרד ?,(5? שהיה פרי עבודה ירושלמית מקומית מגומי, ולא מפלדה,שונה מכל היתר.אף כי העיגול התחתון אינו ברור, הוא שייך ליבסיס' ולא ל'משרד/ תעלומה לא־מפוענחת עדיין היא ההבדל בחודשים בין השנים: הטעות נבעה בירושלים. המעטפה הוטסה מירושלים לתל־אביכ ב־15 ביוני 1948 ונתקבלה ב'בסיס א?."?

• אזרח שלח בדואר רגיל עם בול 'מועדים לשמחה תש"ט' כרכות לחייל בד"צ ?.143? הבול הוחתם כמשולש שווה־צלעות הנושא את השם 'תל־אביכ?.'?זה היה שימוש בלכדי לתקופת החגים. על המעטפה הוחתמה סיסמה, שדוד בן־גוריון דגל בה במיוחד באותה עת: 'חייל — החל ף את שמך הלועזי לשם עברי?.'? השימוש בסיסמה הופסק לאחר כחודשיים. המעטפה נושאת חתימותיהם של משרד ?,15? בתאריך ?.11.0.48? ומשרד ?,14? מ־?7.0.48? ו־ ?.48?א?14.? (מצידה השני של המעטפה?.(? נראה שהמעטפה נשלחה מתל־אביב בטעות לתל־ ליטווינסקי והוחזרה ליעדה הנכון, מחנה סרפנד (צ

• מתל־אביב לירושלים — סיור בעקבות לוחמי תש"ח

• תחנה מס' — 1 היציאה מתל־אביב

• דרך השיירות מתל־אביב לירושלים בחורף תש־דו

• תחנה מס' — 2 מקוה־ישראל

• 'דרך החולות' בציר חול י ון-מולדת-ראשון־לעיון

• תחנה מס' — 3 יאזור (אזור)

• תחנה מס' — 4 בית הקרן הקיימת

• בית הקרךהקיימת

• תחנה מס' — 5 חולדה

• תחנה מס' — 6 'דרך בורמה'

• 'דרך בורמה 1 מיד לאחר הכשרתה למעבר כלי־רכב

• דרך בורמה (דרך שבע)

• תחנה מס' — 7 מחנה המעצר בלטרון

• תחנה מס' — 8 לטרון

• תחנה מס' — 9 שער־הגיא

• תחנה מס' — 10 אנדרטת הפורצים לירושלים

• אנדרטת הפורצים לירושלים — בול משנת 967ו

• תחנה מס' — 11 קרית־ענבים ובית־הקברות הצבאי

• תחנה מס' — 12 נחלת־יצחק

• תחנה מס' — 13 הקסטל

• הקסטל

• שיירה מגיעה לירושלים, 1948

• מנשר ממשלת ישראל ליום niKnyjrn הראשון. במועד זה נחתמה שנת העצמאות הראשונה (מאוסף אלחנן ריינד)

• שנה ראשונה לעצמאות — ביבליוגראפיה מוערת

עמודים:

א  ב  ג  143  144  145  146  147  148  149  150  151  152  153  154  155  156