מבין יישובים אלה נפלו בידי הלגיון הירדני , 11 בידי הסורים , 3 בידי המצרים . 4 בידי העיראקים . 2 עשרת אלפים מפונים בהקשר לעמידת היישובים , ראוי לציין את החלטת מפקדת ה'הגנה' להוציא את הבלתי לוחמים מיישובי החזית הקדמית . החלטה זו לוותה בוויכוח עם חלק מתנועות ההתיישבות , שסברו שהיחידה החברתית והמשקית חייבת להמשיך בתפקודה כיחידה לוחמת אחת בעת קרב , תוך יצירת תנאי מיגון לכל חלקי האוכלוסיה . ככל שהתבהרו משמעויות המלחמה ועוצמת הנשק שהאויב מפעיל ( מטוסים ותותחים , ( במיוחד לאחר הפלישה , נראתה ההחלטה כמחויכת המציאות למוראל הלוחמים ולהעלאת כושר הלחימה . ביצוע החלטה זו הוציא מקווי החזית כעשרת אלפים תושבים מ 90 יישובים ליישובי העורף . מהגליל המזרחי 25 — יישובים ; הגליל המערבי ' 7 — הגליל התחתון — ; 5 עמק בית שאן ; 1 — עמק הירדן ? 13 — עמק יזרעאל ; 1 — השרון ; 7 — יהודה ; 3 — סביבות ירושלים וגוש עציון ; 7 — הדרום והנגב . 21 — בעיקר היה מדובר בנשים וילדים . פליטים אלה חיו בתנאים קשים , חלקם פרקי זמן קצרים וחלקם — תקופות ממושכות . הדבר נכון במיוחד לגבי תושבי היישובים שפונו ,
אל הספר