בצפון נמנע ניתוק אצבע הגליל . הוסר האיום מחיפה , ושוחרר הגליל התחתון . בדרום נהדפו התקפות המצרים על הטריז הישראלי בין בית דרס , ג'וליס ונגבה . לפני ההפוגה הובקע מעבר לנגב , כשנכבשה כרתיה ונהדפו התקפות הנגד המצריות . לאחר כניסת ההפוגה תפסו המצרים גבעות מדרום לכפר וניתקו שוב את הדרך , אך משקיפי האו"ם הכירו בזכות ישראל למעבר , לפי המצב בפרוס ההפוגה . ב'עשרת הימים' ניצלה למעשה ירושלים העברית , ושופר המצב בצפון , אך מצב הנגב החמיר בגלל הניתוק הנמשך . מגמות ישראל בפרוס ההפוגה השנייה ההפוגה השנייה היתה שונה מהראשונה י הפעם לא קבעה מועצת הביטחון סייגי זמן , אלא הדגישה את הכוונה להשיג הסדר מדיני , ואיימה בסאנקציות נגד מי ש ; פר אותה . כשהוטלה ההפוגה חש בן גוריון , שיש להיכון הן לחידוש המערכה הן להסדרי שלום , וניסח מגמה : 'נכונות לחדש המלחמה אם יפגעו בריבונות , בעלייה , בשטח מינימאלי המגיע לנו ; מאמץ לשלום לא דווקא על יסוד אפשרויות הכוח שלנו ( שלפי דעתי הן כוללות כל א "י . ' ( בתחילת ספטמבר אמר דברים ברוח זאת לג'יימס מקדונלד , השגריר האמריקני הראשון בישראל ... ' . לפי הכרתי מגיעה לנו א"י המערבית...
אל הספר