כלי שכל צד יתערב בעיצוב אורח חייו הפרטי והחברתי קהילתי של זולתו . ההסכם שנתגבש עם הקמת המדינה על בסיס ה'סטאטוס קוו' אישר אפוא את אותן ההנחות , והדרישה שנתקבלה בסופו של דבר , לדחות לזמן בלתי מוגבל את ניסוח וקבלת החוקה למדינת ישראל — לא באה אלא לאשר את השותפות שכבר הושגה במישור המעשי המיידי , ואת דחיית ההכרעה על דמותה הכוללת של מדינת ישראל כמדינה יהודית , לעתיד לבוא , לכשיתקרבו המחנות השונים זה לזה עד כדי כך שיוכלו לגשר על המחלוקת הנוגעת להשקפת עולם כוללת ולאורח חיים כולל בין דתיים לחילוניים . אבל האומנם היה אפשר לדחות את ההכרעה האמורה 'לעתיד לבוא , ' שעה שהמדינה כבר התקיימה בהווה , והיא שגדרה בפועל , ובהיקפה הריבוני והכולל , את 'רשות הרבים' הלאומית ? עם הקמת המדינה נזדקרו ועלו המשימות המעשיות הדחופות ביותר : ניצחון במלחמה הכוללת , קליטת עלייה המונית , השגת אישור ותמיכה כין לאומיים . אולם אם ההסכם בא לאפשר לציבור הדתי בתחומו ולציבור החילוני בתחומו ליישם את עקרונותיו והשקפת עולמו באורח חייו החברתי , ביצירתו התרבותית ובחינוך , הרי עד מהרה התברר כי במסגרתה הכוללת של מדינה ריבונית , ובייחוד...
אל הספר