שיחות שביתת־הנשק בין ישראל לירדן (רודוס, 4 במרס - 3 באפריל 1949)

עורר סערה ציבורית כלשהי . הוא גם היחיד מבין כל ההסכמים שלא הופר במשך שנים רכות . שיחות שביתת הנשק בין ישראל לירדן ( רודוס , 4 במרס 3 - באפריל ( 1949 המשא ומתן עם ירדן היה שונה משני קודמיו ומזה שעתיד היה לבוא בעקבותיו . את השוני קבעו אופיה המיוחד של החזית הירדנית , שליטתו של הצבא העיראקי כחלק מהחזית , ומרקם היחסים המדיניים בין ישראל לבין המלך עבדאללה . החזית הירדנית השתרעה לאורך קווים ארוכים ומפותלים , שמשני עבריה ישבו מרבית התושבים היהודים והערבים של ארץ ישראל . בחלקה הצפוני והמרכזי החזיק הצבא העיראקי , ובקטעים אחרים בחלקה הדרומי ישב הצבא המצרי . בירושלים הפריד קו החזית בין שתי האוכלוסיות וחצה את העיר לשניים . בחזית זו התמקד לב לבו של הסכסוך היהודי-ערבי . המערכה הצבאית העיקרית בחזית הירדנית הסתיימה עם ההפוגה השנייה , ב 18 ביולי . 1948 במהלך ההפוגה אירעו התנגשויות לא מעטות לאורך החזית הירדנית , שהתמורות שבהן היו בירושלים ובסביבותיה , אך במשך כל ימי ההפוגה לא נערכו בחזית הירדנית מבצעים צבאיים גדולים , כדוגמת המתקפות הישראליות כצפון ובדרום . קווי ההפוגה נשארו בתוקפם עד לפתיחת שיחות שביתת...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי