|
|
עמוד:144
ובשיחה שניהלתי עמו כאותה שנה ושהקלטתה הועברה ל'יד ושם' בירושלים , ( כי ברנאדוט רצה לשחרר את כל העצירים הסקנדינאביים , לבד מן היהודים . ברנאדוט עצמו , בספריו , והיסטוריונים אחדים אינם מקבלים טענה זו . כ 1946 מונה ברנאדוט לנשיא הצלב האדום השוודי , ובכהני בתפקיד זה פנו אליו וביקשוהו לשמש מתווך ( Mediator ) מטעם האו"ם בארץ ישראל . הפנייה הראשונה נעשתה , כאמור ב 13 במאי , 1948 יום אחד לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל . אשר למעמדו כמתווך , ציין ברנאדוט ביומנו , כי מזכיר האו"ם דאז , הנורווגי טךיגווה לי , כתב לו כי יהיו לו 'אותו המעמד ואותן ההנחות כמו לנשיא בית הדין הביךלאומי . ' סמכויותיו נוסחו כדלהלן : המתווך ( א ) ינקוט , תוך הסכמה עם השלטונות המקומיים בארץ ישראל , אותם האמצעים שיהיה צורך בהם לבטחונם ושלומם של האוכלוסים ; יבטיח את הגנת המקומות הקדושים ואת הבניינים הדתיים נאק ישראל , ויסייע למצוא הסדר של שלום למצב העתיד של ארץ ישראל . ( ב ) ישתף פעולה עם ועדת ההפוגה לאק ישראל , שנתמנתה על ידי מועצת הביטחון , בהחלטתה מיום 23 באפריל . 1948 ( ג ) כדי לסייע לשלומם של אוכלוסי ארץ ישראל . יתקשר לשם שיתוף פעולה , במידה שתהיה רצויה בעיניו , עם ארגונים אחרים , ממשלתיים ולא ממשלתייס . בעלי אופי אנושי ובלתי פוליטי . הקורא בעיון את גבולות הסמכויות הללו נתקל בניסוחם המעורפל . ברנאדוט , למרות חוסר בקיאותו בשאלות האזור , התיימר מיד להגיע לפתרונן הכולל . ב 21 במאי 1948 נכנס רשמית לתפקידו , ופירשו כפירוש הרחב והמלא ביותר . ברנאדוט ( מימין ) עם טריגווה לי , מזכיר האו"ם
|
|