ממשלת המנדאט הבריטי והיו למוסדות מדינה ריבוניים , יצרה שינוי חד במערכת היחסים בין חברה למדינה . מוסדות היישוב , גם אלה שפעלו בדרך אדמיניסטראטיבית ריכוזית , ביססו את כוחם על התארגנות תנועתית חברתית , תוך ניהול מאבק מתמיד נגד המשטר הזר , שהניח מכשולים מכבידים והולכים על דרך הגשמת הציונות . בידי מוסדות היישוב היו כלים ריכוזיים , שפעלו בסמכות דמוי שלטונית 'מלמעלה ; ' אולם היתה זו סמכות מוגבלת , ובלא אתוס התנדבותי חלוצי והתארגנות תנועתית , המגייסת את משאביה על ידי התעוררות 'מלמטה , ' מן התשתית האישית קהילתית , לא היה אפשר להפעיל אותה . מכאן המשקל הניכר של החברה ושל היצירה החברתית התנועתית פוליטית מזה , והבין אישית הקהילתית מזה , בתקופת היישוב . הקמת מדינה ריבונית סימנה , אפוא , תפנית מהותית בתשתית החברתית וביחס שבינה לבין מנהיגותה הפוליטית . הדבר היה כרוך בזעזועים פנימיים , שהורגשו היטב כבר בשנה הראשונה , בייחוד בתהליך גיבוש הכוח הצבאי הממלכתי מכוחות המגן התנועתיים מובהקים של היישוב . נתינת דעת לשיקולים שעלו בעימות שנוצר אז ( בייחוד סביב בעיית פירוק הפלמ"ח ) מביאה למסקנה , כי ההשלכות וההשתמ...
אל הספר