גיחה אל הארנון המחסור במים מתוקים העיק מאוד . המים המתוקים מעין חוחן לא הגיעו ; גם המים שהוקאו עד 20 במאי במכליות מצפון ים המלח שוב לא יכלו להגיע , מי עין ערוס היו בעלי דרגת מליחות גבוהה . לפיכך הוחלט להביא מים מנחל ארנון שבעבר הירדן . לפנות ערב הוטענה מעונה במכלים , משאבות ומכשיר קשר . הלילה היה חשוך וערפל ירד על הים . על אף שהמפליגים הכירו היטב את הים , הם לא הצליחו למצוא את שפך הארנון . הסירה חזרה לפנות בוקר לסדום , בלי שביצעה את משימתה . שבע מאות אנשי סדום נאלצו אפוא להסתפק במי עין ערוס ועין בידה המלוחים . כעבור זמן מה יצאה משלחת , בראשותו של קסל , מנהל העבודות , והיא הצליחה להגיע לפתחו של הארנון ולהביא מים מתוקים . את המים האלה ערבבו עם המים המלוחים . ואולם המים מהארגון לא הספיקו , והוחלט שיש לחדש את זרימת המים מעין חוחן . לשם כך היו צריכים להשתלט על משטרת סאפי שבשטח עבר הירדן , לתקן את הצינורות ולהביא משאבות למקום . באותה עת הכין רודי תוכנית מקיפה להגנת סדום ולהוצאת האוכלוסיה 'הבלתי לוחמת' ( נשים , אמהות לילדים וילדים . ( ב 26 במאי טס לתל אביב לטפל בפינוי הנשים והילדים . כן רמז ...
אל הספר