בזכות הנחשוניות — מכתב גלוי אני מאשימה את מזכירות המשק בבריחת חמשת הבנים ממחזור ( יי ) תש"ז לצבא . לא צריך היה להביאם לידי כך . תמהה אני על כך שאף אחד מן ההורים לא דיבר באספה הכללית ולא תמך בהם . באספה הכללית הובעו נימוקים שונים . טענו שהצעירים צריכים לשמור על המשלטים . אין זה נימוק , שהרי נמצאים בעין חרוד חברים בוגרים ואף הם בגיל הגיוס . עתה , כשאין משחררים בנים יחידים ואין לוקחים בחשבון אם בן אחד כבר נמצא בחזית . נכון , קיום המשק החקלאי דורש ידיים עובדות . ובכן , איך ניצלה רוסיה י גם לה קולחוזים ומשקים חקלאיים . מי נשאר לעבוד שם י — אנשים מעל גיל הגיוס , ילדים עד גיל הגיוס ונשים . האם מצבנו הצבאי טוב יותר ? האם מותר לנו לעכב עתה בחורים או בחורות הדורשים את גיוסם ? כלום הבחורות שלנו אינן יכולות למלא את העבודה שהמאמץ המלחמתי מחייב ? לא היו צריכים להביא את שאלת גיוסם של הבנים הללו לאספה הכללית , וצריך היה למנוע מהם את הסבל וההתלבטות שעברו עליהם . נוכחתי וראיתי , שדבר נפלו של הלל
אל הספר