בירושלים — שטח הפקר בין הקווים הדיונים המסובכים והמורכבים ביותר באשר לקו שביתת הנשק התנהלו עם ירדן ( אז עבר הירדן . ( עם תום הקרבות החזיקו הירדנים ( ובעלי כריתם העיראקים ) בחלק גדול מאזור ההר המרכזי של ארץ ישראל , חוץ מירושלים המערבית והדרך בינה לבין השפלה . שטח זה יועד במקורו להיות חלק מהמדינה הערכית , והיה מאוכלס בצפיפות באוכלוסיה ערבית . בקטע זה של קו שביתת הנשק בא לידי ביטוי מלא עקרון מיקומם של הצבאות — הישראלי , הירדני והעיראקי — עם סיום הלוחמה . אקראיותו של מצב זה והתבססותו על עמדות וקווי חזית זמניים , יצרו בעיות רבות של תיחום וסימון . רק חלק מקו הגבול המנדאטורי נשמר , ובעיקר בחלקו הצפוני , כין הירמוך לטירת צבי ( לאורך הירדן , ( וממרכז ים המלח ועד למפרץ אילת לאורך הערבה . בחלקו המרכזי דמה קו שביתת הנשק לקו שהתוותה ועדת החקירה של האו"ם ( אונסקו"פ ) ב , 1947 אם כי סטה ממנו בפרטים מרכזיים , כמו הכללת באר שבע , לוד ורמלה בתחומי מדינת ישראל וביצירת פרוזדור המוליך מהשפלה לירושלים וחיבורה של חלק מהעיר לישראל . נוסף על עקרון השמירה על קווי החזית עמדו הצדדים , ובעיקר ישראל , על הצורך בשל...
אל הספר