מבנה המוסדות הדמוקראטים כדי לאפשר למדינה החדשה לתפקד עד אשר תיכתב החוקה , כפי שתכננו האו"ם ומועצת המדינה הזמנית , היה צורך להכריע הכרעות מסוימות . הקמת המערכת הפוליטית בתנאים אלה בוצעה צעד אחר צעד , מעולם לא מעבר לצרכים המוסדיים הדחופים . המוסדות והגופים שהוקמו בדרך זו לא היו , עם זאת , אלתורים חפוזים , או חידושים פוליטיים רדיקאליים , שמקורם במערכות שלטון אחרות או בתיאוריות פוליטיות . כדי להחיש את התהליכים , היתה הנטייה הכללית להמשיך בדפוסים ובהרגלים המקובלים ביישוב , למעט חריגה עיקרית אחת או שתיים , כאשר השיטה הבריטית משמשת להן כמודל חיקוי . ציינו כבר כיצד השפיעו שיקולים אלה על אימוץ שיטת הבחירות , שהביאה לסיומה של התקופה הזמנית . לחץ הבעיות והאירועים לא התיר יותר מאשר עיון שטחי בחלופות אפשריות , והוביל להחלטה מהירה , להמשיך בשיטה המוכרת של בחירות יחסיות . במחשבה שלאחר מעשה אפשר לקבוע , ששום דבר לא היה קבוע או קריטי לתפקודה של המערכת הפוליטית הישראלית יותר מאשר החלטות מוסדיות 'זמניות' אלה . אף כי הן אומצו בחיפזון כשנת העצמאות הראשונה , נעשו בהן לאחר מכן רק שינויים קטנים . לדוגמה , נתק...
אל הספר