המתח בסדום נשאר בעינו . כ 29 באפריל 1948 קיבלו כל הפועלים בסדום הודעות פיטורים , שעמדו להיכנס לתוקפן ב 14 במאי , עם סיום המנדאט הבריטי . מאי 1948 ההודעות הסעירו את הרוחות . אנשי מועצת הפועלים באו במשלחת אל גואל לויצקי , מפקד חבל סדום מטעם ה'הגנה , ' הניחו את נשקם לפניו ואמרי : 'על המפעל של נובומייסקי אנחנו לא רוצים להגן , כי הוא מפטר אותנו . ' לויצקי כינס אסיפה כללית של הציבור ודיבר כשעתיים . בין השאר אמר : 'היום זה כבר לא המפעל של נובומייסקי , אלא עמדה . אם נגן עליה — נישאר בחיים . ' האנשים שוכנעו , לקחו את נשקם ויצאו למילוי תפקידיהם ' . ב 10 במאי , לאחר מגעים והסדרים , יצאה קבוצת עובדים מסדום לתיקון הבאר בעין חוחן . המפקד הירדני החדש אבו שלאש ( צ'רקסי ) ועשרים רוכבים שמרו על העובדים . באותו יום הגיע ערכי לשער חברת האשלג בצפון ים המלח והביא אתו מכתב דחוף וסודי מאת ראש ממשלת עבר הירדן אל נובומייסקי . המכתב הועבר לתל אביב , שבה שהה . נובומייסקי מיהר לדווח על כך לבן גוריון . במכתבו הסכים המדינאי הירדני לתיקון הנזק במתקני המים כדרום , והציע פגישה בין נציגי החברה לבין נציגי עבר הירדן בס...
אל הספר