שיחות שביתת־הנשק בין ישראל למצרים (רודוס, 13 בינואר - 24 בפברואר 1949)

עיון במקורות חושף בפנינו שיקולים והערכות של קובעי המדיניות וחילוקי דעות פנימיים , שחייבו להגיע לפשרה גם בתוך הצמרת הישראלית . נקודת המוצא לדיוננו תהיה אפוא השיחות — ולא ההסכמים החתומים . נבקש לעקוב אחר תהליך המשא ומתן בכל אחד ממחזורי השיחות , החל מנקודות המוצא של הצדדים , דרך ביצועו של התיווך , וכלה בסיבות שהניעו את הצדדים , ובעיקר את ישראל , להסכים בסופו של דבר לחתום על ההסכמים . כמו כן נעקוב אחר המחלוקות הפנימיות בצמרת הישראלית ואחר תהליך קבלת ההכרעות בממשלה בנושאים המרכזיים של ההסדרים . שיחות שביתת הנשק בין ישראל למצרים ( רודוס , 13 בינואר24- בפברואר ( 1949 עם תום מבצעי 'יואב' ו'חורב , ' שלטה ישראל במרחבי הנגב הצפוני והמרכזי ; כוחותיה ישבו בבאר שבע , בביר עסלוג' ( ליד רביבים , ( והחזיקו בצומת הדרכים החשוב לסיני — עוג'ה אל חפיר ( ניצנה כיום . ( רצועת החוף מרפיח ועד בית חנון , שלימים נקראה רצועת עזה — היתה בשליטת המצרים . המצרים החזיקו כוחות גם בדרום הר חברון . חטיבה מצרית שלמה היתה לכודה בכיס פלוג'ה . הניצחון המכריע בשדה הקרב לא הבטיח את מימוש ההישג הצבאי . החלטה של מועצת הביטחון מיו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי