חיכוכים וחילוקי־דעות

חיכוכים וחילוקי דעות סמכותו של ידין הופעלה בתקופה זו בעיקר כלפי אגפי המטה האחרים , ופחות מזה כלפי היחידות . כאן היה ידין פחות החלטי ובטוח ; פקודותיו ניתנו לעתים קרובות בלשון המרצה ובקשה , ולא תמיד היו חד משמעיות . את הסיכה לכך יש לראות כחוסר נסיונו של המטה בפיקוד על כוחות גדולים , ובחשש כי בשל ריחוקו של המטה מזירת הקרבות אין הוא מכיר לאשורו את המצב בשטח . את ההימנעות מהפעלת סמכות על היחידות כשדה יש להבין גם , ואולי בעיקר , על רקע היעדר תימוכין של מפקד להוראות המטה . הפעלת סמכות כזאת נדרשה לעתים קרובות יותר ויותר , ככל שיחידות הונעו מגיזרה לגיזרה על פי שיקולי המטכ"ל , אם כדי לסתום פרצות שנתגלו — כמיוחד לאחר הפלישה — ואם כדי לרכז כוחו למבצעים יזומים . בהיעדרה של עתודת מטכ"ל לאחר הפלישה , היתה העברת כוח לגיזרה אחת כרוכה בחשיפתה או החלשתה של גיזרה אחרת , ולפיכך נתלוו לה תמיד השגות וערעורים , ולעתים גם אי קיום פקודות . על המטכ"ל הוטל אפוא לוודא , כי פקודותיו מתבצעות ברוחן וכלשונן , ולשם כך נהג להצמיד מטעמו קצינים מפקחים ליחידות המעבירות יחידות משנה . המטכ"ל גם היה צריך לחזור ולהבהיר לחטיבו...  אל הספר