האגפים במטה ראו בתוכנית אישור לחששותיהם הישנים כדבר העדפותיו של בךגוריון את משוחררי הצבאות הסדירים על פני ותיקי המחתרת . ידין הביע התנגדות חריפה , המבוססת על נימוקים אישיים , לאנשים שבן גוריון רצה למנותם לתפקידים מרכזיים במטכ"ל , כמו בן ארצי ועשת . כתחילת יולי 1948 פרץ מחדש 'מרד האלופים , ' שהביא להקמתה של 'ועדת החמישה . ' בניגוד לתגובה הקולקטיבית של ראשי האגפים , בעת המשבר שפרץ עם הדחתו של גלילי מראשות המפקדה הארצית במאי , 1948 לא היתה לראשי האגפים במטכ"ל עמדה אחידה במשבר החדש . אבידר , צדוק ורטנר , שנתמנה בינתיים לראש אגף התכנון במטה , לא הצטרפו הפעם להתפטרותם של איילון ובן חור , חברי מפ"ם , ושל ידין . אמנם מסקנות הוועדה תאמו בדרך כלל את תביעותיה של מפ"ם , אולם הן נגנזו על ידי הממשלה , בלחץ איום התפטרות של בךגוריון , כאשר איש לא היה מוכן למלא את מקומו בראש ההנהגה הלאומית . ראשי האגפים במטכ"ל הסיקו אפוא את המסקנה , וחוץ מבן חור קיבלו עליהם מעתה בלא עוררין את מרותו של שר הביטחון . כן גוריון עצמו נסוג , כתוצאה מן המשבר , מתוכנית המינויים שלו , ששימשה עילה להתפטרות ראשי האגפים . כתוצאה מ...
אל הספר