מימון הרכש בחוץ־לארץ

הראשונה 15 — במאי 31-1948 במרס — 1949 כלבד מעלה , שחלקם של המקורות הפנימיים במימון ההוצאות המקומיות גדל והסיוע החיצוני היה שולי . על פי שער חליפין של 0 . 333 ל"י לדולאר , הסתכם המימון הפנימי כיותר מ 180 מיליון דולאר , מתוך 199 מיליון דולאר הוצאות מקומיות . מימון הרכש בחוץ לארץ מימון הרכש בחוץ לארץ בחודשים שקדמו להקמת המדינה נעשה באמצעות העברות ישירות של גזברויות הסוכנות בז'נווה ובניו יורק . שיטה זו נמשכה גם בחודשי המדינה הראשונים , ולא בוצעה באמצעות אוצר המדינה . בתשובת הנהלת הסוכנות לדין וחשכון של המוסד לביקורת מאוגוסט , 1951 תוארה השיטה כדלקמן : הסכומים הגדולים האלה ( שנשלחו מניו יורק לדנווהן הועמדו לפקודת מר בן גוריון . או יו"ר הנהלת הסוכנות ואוו"כ ראש ממשלת ישראל ישר הביטחון . ישולמו כסכומים ניכרים וע"י שיקים כנקאיים לפי הוראותיו הוא בלבד ... החשבונות של צורכי הביטחון שבעדם נעשו התשלומים הוגשו אחר כך למר בן גוריון ע"י שליחיו המיוחדים . הוצאות ההצטיידות כחוץ לארץ הסתכמו , כאמור , ב 73 . 8 מיליון דולאר . מימון הרכש היה מהמקורות הבאים :  אל הספר
יד יצחק בן-צבי