מחבר:

שנת ההוצאה: 1994

מילות מפתח: תקופת המשנה והתלמוד; תלמוד; משנה

לקט מאמרי יסוד בתחומי ההיסטוריה הפוליטית, ההיסטוריוגרפיה, היצירה הרוחנית והחומרית, חיי החברה היהודיים, ויחסם של  יהודים אל העולם הסובב אותם, בתקופת המשנה והתלמוד. אל הספר

נושא/נושאים: , בית שני, משנה ותלמוד

תוכן הספר:

• מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד

• תוכן העניינים

• הקדמה

• מקומה של התקופה בתולדות ישראל

• תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד

• היהודים בארצם בתקופת התנאים

• מיבנה עד בר־כוכבא

• המשטר הרומי בפרובינציה 'יודיאה' מן החורבן ועד למרד בר־כוכבא

• כתובת שחרור רומית מירושלים (מאה ראשונה לספירה?.(?קצין בשם פאטאליס מן הלגיון העשירי משחרר את שפחתו

• כתובת מאמת־המים בקיסריה המעידה על חלקו של הלגיון העשירי במפעל המים

• מפת הפרובינציה ־יוד־אה-

• בחינות חדשות לבעית מעמדו ומעשיו של רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן

• המרד בימי טריאנוס

• תולדות המחקר של מרד בר־כוכבא

• מתוצאות המרד

• PERSECUTIONS AND MARTYRDOM IN HADRIAN'S DAYS

• מעמדה של ארץ־ישראל בתודעה היהודית בעקבות מרד בר־כוכבא

• מנהיגים ומוסדות יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד: ארץ ישראל ובבל

• הגליל בימי רבי יהודה הנשיא

• ל' רוט־גרםון,הכתובות היווניות מבתי הכנסת בא"י,תשמ"ז,עמ' 125 (יד יצחק בן־צבי?.(? כתובת על לוח אכן מקציון

• ללא כותרת

• הכתובת ההלכתית על פסיפס בית הכנסת כרחוב

• ני אביגד,בית שערים,ג,תשל"ב,לוח 1 (החברה לחקירת א?''?י?.(? מערכות קבורה כבית שערים

• THE CONFLICT BETWEEN R. YOHANAN AND RESH LAQISH ON THE SUPREMACY OF THE PATRIARCHATE

• יהדות בבל ומוסדותיה

• היישוב היהודי בבבל בתקופת המשנה והתלמוד

• עם ישראל, האימפריה הרומית והכנסייה הנוצרית

• תשובת אנשי נינוה והוויכוח היהודי־נוצרי

• עם ישראל ותורת ישראל בפולמוס הפאגאני־הנוצרי בקיסרות הרומית

• החקיקה כמקור היסטורי

• היצירה הרוחנית

• היצירה הרוחנית־ספרותית

• דרשות בציבור בתקופת התלמוד

• תפיסת ההיסטוריה אצל חז"ל

• המימצא הארכיאולוגי כביטוי דתי־תרבותי

• בתי־הכנסת בתקופה הרומית

• מטת האתרים שבהם נתגלו שרידים של בתי־כנסת עתיקים בארץ־ישראל מלאחר חורבן בית שני ועד סוף התקופה הביזאנטית.בכמה מן האתרים נתגלה יותר מביח־כנסת אחד.

• בית־הכנסת בכפר נחום,בתוך סביבתו הבנויה,מן התקופה הרומית־ביזאנטית.בדרום (החלק התחתון של התוכנית) — הכנסייה הביזאנטית המתומנת על גבי הבית הנחשב כ'בית פטרוס' (והשווה תוכנית בית־הכנסת בכורזין בתוך סביבתו,לעיל עמי 7נ?.(1? קורבו,כפר נחום?,1,?לוח 1

• nanm בית־הכנסת בכפר נחום,לפני החפירה והשיחזור,מבט לדרום. קוהל-וואצינגר,בתי־הבנסת,ציור 4

• שיחזור איזומטרי של בית־הכנסת בכפר נחום.חזית בית-הכנסת מעוטרת בשלושה םתחיט מפוארים, בחלונות ובגמלון סורי.המבנה יחד עם החצר בנויים על גבי פודיום מוגבה,שניגשים אליו מן הצר, אולי משום שהמבנה מוקם בתוך יישוב צפוף ולא הוקעה שטח נוסף לרחבה וכניסה ישירה מן החזית. ?G. Orfali, Capharnaum. Paris 1922, pi. IX?

• שיחזור איזומטרי של 'בניין הקהילה' הנוצרי בדורה־אירופוס,מן המחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה.החדר המאיר משמאל הוא חדר הפולחן;מולו בפינה הימנית מצוי חדר הטבילה (באפטיסטריום?.(? קראוטהיימר, אדריכלות נוצרית וביזאנטית,עמי 27

• שיחזור איזומטרי של בית־הכנסת היהודי בדורה־אירופוס (השלב השגי) מאמצע המאה השלישית לספירה.שים לב לתיכנון הפונקציונלי הדומה בשני המבנים,אשר שימשו קהילות של מיעוטים דתיים בדורה־ אירופוס?,-?בשני המקרים מרוכזים דודרי הפולחן וחדרי השרות של הקהילה סביב חצר פנימית. ?Du Mesnil du Boisson,? y?Les Peinlures de la Snagogue? I?de Doura-Europos. Roma 1939, pi. II?

• תוכנית בתי־הכנסת בכפר נדוום (מימין) וחורכת העמודים (משמאל) — נציגים אופייניים של בחי־ הכנסת מן הטיפוס 'הגלילי־הקדום' (וראה תצלום חורבת העמודים בכרך הראשון,עמ' .(155 בתי־הכנסת העתיקים,עמי 2ו-גו

• שיחזור בית־הבנסת בבטר ברעם.המבנה זהה בתוכניתו לבתי־הבנסח הגליליים האחרים,אך יוצא מן הכלל בטרונאוס הגמלוני שנבנה בחזיתו.בהבדל מן המקדשים הרומיים,פרונאוס זה נמוך מן הבניין העיקרי ובנוי עד גובה הקומה הראשונה בלבד. קוהל־וואציבגר.בתי־הכנסת,ציור ?!9/?

• הפתח העיקרי של בית־ הכנסת בכפר ברעם.מעל המשקוף יקשת משחדרתי ההולמת את מבנה הגמלון הסורי של בית־הבנסת.לצירי משקוף הפתח קונסולות עם עיטור סלילי ומעליו אפריז קמור עם תבליט של שריגי. גפן יוצאים מתוך אמפורה. התבליט העיקרי היה של שתי אלות נצחון (ניקות) מרחפות, נושאות זר.דמויות אלו הושחתו במתכוון בזמן ההתפרצות האיקונוקלאסטית (כפי הנראה בסוף הרבע הראשון של המאה השמינית לספירה?.(? תצלום זאב רדובן

• שיחזור פנים בית־הבנסת במירון,מן המאה השלישית לספירה.מעל סטווי הסיטראות שוחזר יציע, ובקיר הדרומי,הפונה לירושלים — היבלית של ארון קודש.בחזית הבניין מדרום,שוחזר פרונאוס גמלוני כדוגמת ברעם,אך דומה ששיחזור זה אינו נשען על מימצא ארכיאולוגי מספק. מירון,איור ?5,2?

• שיחזור בית־הכנסת בגוש חלב.הגג מתואר בגג באסיליקלי 1 הגמלון של אולם התווך מוגבה יותר מגג הסיטראות.אולם התווך נהנה מתאורה של חלונות מיוחדים ?')?תאורה ק לרסנ1וריתי) והשווה גם השיחזור בברך הראשון,עמי ?.130? מאירס,קדמוניות,יג (תש"ם?,(?עמי ו4

• תוכנית בית־הבנסת בחורבת זךדינה. בגללי רוחבו המצומצם יחסית (רוחב חיצוני — ב־2ו מי ?40 =? רגל רומיות; רוחב פנימי — כ־?0.40?ו מ?('? אין במכנה שלושה טורי עמודים,אלא שני 0ורים אורכיים בלבד. קוהל־וואצינגר.בתי־הכנסת,לוח XVI

• שיחזור החזית של בית־הכנסת בא־דיבה. שם,בתי־הבנסת,ציור 251

• אכן בזלת מעוטרת בדגם של קונכית מבית־הבנסת שרי כורזין.הקונכיח היא עיטור אופייני לפתחים, חלונות או גומחות בבתי־הכנסת ובמקדשים מן התקופה הרומית. באדיבות אגף העתיקות

• שבר מחלק עליון של ארון קודש עשוי אבן,מנברתין ?.32)?ו מ' ?0.47 *? מ?;'?העובי ?0.47 —? מ?.('?הארון עשוי בדמות חזית היכל עם גמלון סורי ומעליו עמד אריות מעוצבים באופן גס,אך מביעים עוצמה. בראש ארון הקודש נראה נקב ששימש לתליית נר שמן. אי מאירס,קדמןניות,טו (תשמ־ב?,(?עמי 79

• תוכנית בית־הבנסת בנברתין.המבנה מן המאה השלישית חרב בתקופה מאוחרת ונבנה מחדש במאה השישית לסטירה.לבית־הכנסת בנברתין פתח יחיד (בצר הדרומי) ושני טורי עמודים בלבד. אי מאירס וקי מאירס,ארץ־ישראל,טז (ספר אורלינסקי?,(?עמי ?177"?

• חלקי כרכוב עשוי בזלת מבית־הבנסח בכורזין.אופייני השילוב בין אלמנטים קלאסיים מובהקים לדגמים צמחיים.עיבוד הבזלת משובח,אך ניכרת מוגבלותו של חומר זה לעומת השיש או אבן הגיר המשובחה,מבחינת הפלאסטיות וחדות התבליט. באדיבות אגף העתיקות

• הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית וההיסטורית במאה השנייה ובמאה השלישית

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  9  10  11