|
|
עמוד:10
ה"גלות '' , ונעיין עד היכן מצויות היו ( או נעדרות ) בתקופה הנידונית . דומה שאפשר להעמיד את ה"גלות '' על העדר ששת היסודות הכוללים שלהלן : , 1 המדינה . 2 > המוני אוכלוסין ( רוב מוחלט או יחסי בישוב . 3 ;( בעלות הקרקע ומבנה כלכלי תקין בכללו . 4 ! הנהגה עצמית לאומית . 5 ! ריבונותה של הארץ כלפי התפוצות ! . 6 עמדה פוליטית אקטיבית כלפי המלכות ( מרי ומלחמה בכובש ובמשעבד . ( המדינה עם חורבן הבית ניטלה העצמאות המדינית מישראל ( שנתקיימה כל ימי בית שני מימי שיבת ציון ואילך . ( ארץ ישראל פסקה , מבחינה מדינית משפטית , מלהיות ארצם של היהודים . אותה . הנהגה עצמית לאומית שזכו לה ישראל ימים מעטים לאחר החורבן , אינה אלא שלטון עצמי של העם היושב בפרובינציה Judaea או Du ? n ) Syria Paiaestina השני , בידוע , ניתן לה לארץ ע"י אדרינוס , לאחר מלחמת בר כוכבא , כדי למחות אף זכר לארץ היהודים ) . השלטון המרכזי שבראש האומה esf הנשיא והסנהדרין ) לא היווה רשות טריטוריאלית-הנהלתית ! כל עצמי אינו אלא שלטון חברתי לאומי , שעיקר סמכותו מתקפל אמנם בתחומי הארץ . יסוד • זה , המדינה , ניטל אפוא מן האומה לחלוטין ) . אף יוליבוס שביקש לבנות את המקדש — ושמא אף לחזור ולעשות את ירושלים עיר של יהודים — ספק אם נתכוון להחזיר ליושנה את המדינה היהודית . ( האוכלוסין המוני אדם עצומים נפלו חללים , בחרב וברעב , במלחמת החורבן ובמלחמת בר כוכבא . רבים נישבו ונמכרו כעבדים לגויים בחוצה לארץ . הגזירות המדיניות והדתיות , המשברים הכלכליים , שבאו בהכרח לאחר פורענויות אלו , בפו על רבים מישראל את היציאה לנכר . ומכל מקום אין ידים להניח , שהישוב היהודי בארץ הדיו מלהוות רוב מוחלט , על אף עקירתו מירושלים ומסביבותיה ( שחרבו ביותר עם מלחמת ביתר . ( ואף במחציתה האחרונה של תקופתנו , מסופה של המאה השלישית לערד ולהלן , שעה שהשתדלותם של האוכלוסים היהודים ודחיקת רגליהם בארץ , הן מבחינה ישובית והן מבחינה כלכלית , נראים כמעין תהליך מתמיד , אף כאן אין אנו רשאים לכפור בהנחה , שהישוב היווה רוב יחסי בארץ' כלומר — שגדולים היו האוכלוסים היהודים מן הישוב הנכרי ( היוונים , הסורים אליליים ונוצרים ) לעצמו ומן הישוב השומרוני , אלא שאין לנו להתעלם מכך , שלמרות יחסי האיבה ופירוד הלבבות שהיו מצויים בתקופתנו בין היהודים והשומרונים ( כבימי הבית , ( הרי לא פסקו רבים , בשני העמים כאחד , לראות את עצמם אחים , לפחות לדת ולאורח חיים . ואף קרוב ביותר להניח , שבכמה פעולות צבאיות ופוליטיות כנגד רומי , נשתתפו שני עמים אלו וסייעו זה את זה . הרי שאנו רשאים — על דעת אנשי הדורות ההם — לצרף במידת מה ישובים הללו לראותם ראיה אחת . ודומה , שאין 2 ואף-על פי שהשם " יהודה" לא נכחד אף בספרות הנכרית .
|
|