בחינות חדשות לבעית מעמדו ומעשיו של רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן שמואל מפראי מורי ורבי גדליה אלון ז"ל הירבה לדון בפרשת יציאתו של רבנן יוחנן בן זכאי מירושלים , מעמדו כלפי חוץ , כלפי השלטון הרומי , וכלפי פנים , בעם ובעולמם של חכמים ופרשת מעשיו ביבנה . מתוך השוואת המקורות השונים , הקדומים והמאוחרים , הארצישראליים והבבליים , המעלים את פרשת יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה והתיצבותו לפני אספסיינוס קיסר ומתוך הבחנה במקורות חיצוניים המשקפים את המציאות המדינית ויחסה של רומי לישראל בימים הסמוכים לחורבן מלפניהם ואחריהם — מתוך כל אלה הגיע אלון לידי מסקנה כי אותה תמונה רווחת , העולה , לכאורה , מן המסורת התלמודית כי רבן יוחנן בן זכאי עלה בידו לקבל מידי הקיסר עם יציאתו את "יבנה וחכמיה , " כלומר יסוד סנהדרין באותו מקום שהיה כבר לפני החורבן בית דין "גדול" ( לדעתם של חוקרים ) ואף "שושילתא דרבן גמליאל , " אין לה על מה שתסמוך במקורות התלמודיים הקדומים , ואין לה סימוכים במסיבות הכלליות הקשות הן מצד המלכות והן מבפנים — המבוכה , הפירודים והתנאים הכלכליים הקשים . במקורות הארצישראליים לא נזכרת כלל ...
אל הספר