הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית וההיסטורית במאה השנייה ובמאה השלישית

הלכות עבודה זרה והמציאות הארכיאולוגית וההיסטורית במאה השנייה ובמאה השלישית מאת אפרים א . אורבר מאז גילוים של שרידי בתי הכנסת בגליל על העיטורים , הציורים והתבליטים , המתארים דמויות של בעלי חיים , ואף של בני-אדם , והמעלים מוטיבים ידועים מן האמנות האלילית , שאלו וחזרו ושאלו חוקרים וחכמים לפשרם , מקורם ומגמתם של כל אלה לאור האיסור המפורש בתורה "לא תעשה לך פסל וכל תמונה , " לאורם של הפירושים , שלפיהם נתפרשו פסוק זה ושכמותו על ידי תנאים ואמוראים , ולאורן של הלכות עבודה זרה , כפי שנתנסחו על ידיהם . חוקרי התלמוד וכן היסטוריונים נזקקו רק במידה מועטת לבעיה זו . הארכיאולוגים , שעמדו תמהים ומשתוממים בפני תג ליותיהם , העלו פעם בפעם השערות חדשות , כי בדרך כלל ביטלו החפירות האחרונות את ההשערות הראשונות . לאחרונה בא גודנף , המאסף לכל המחנה , ומנה אחת לאחת את דעות קודמיו , הצביע על חולשותיהם ופיתח בהרחבה את שיטתו בתחום זה .  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי