מחבר:

שנת ההוצאה: 1983

מילות מפתח: היישוב הישן; אימפריה עותומנית; היישוב החדש; הישוב הישן; אימפריה עות'ומנית; אימפריה עות'מאנית

ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדעית של יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמנהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד. כרך זה עוסק בתולדות ארץ- ישראל במאה התשע ע־שרה, הנמשכת מבחינה היסטורית מעבר לגבולות המאה, עד 1917 . אל הספר

נושא/נושאים: , העת החדשה

תוכן הספר:

• שלהי התקופה העות'מאנית

• תוכן־העניינים

• פתח־דבר

• חלק א השלטון העותימאני קורות הארץ ודמותה

• פני התקופה: מאה של תמורות

• 1. אימפריה שוקעת ונסיונות שיקום וייצוב: האימפריה העות'מאנית 1918-1799

• יצירתה של "השאלה המזרחית": 1918-1804

• מחמד עלי (מימין) ובנו, מפקד צבאו, אבראהיס פאשא (משמאל) ברישומים בני־הזמן. פעמיים (ב־1832 וב־?(1839? הורה שליטה של מצרים לבנו שלא לנצל עד תום את התבוסה הצבאית שנחלו העותימאנים מידו ושלא להתקדם לתוך אנטוליה. אבראהים ירש את אביו בעודו בחיים, ב־?,1848? ומת כחודש לאחר מכן. שנה אחר־כך מת מחמד עלי.

• של הצבא המצרי לפני חומות עכו, בציור דייוויד רו^רטס משנת ?.1838? חומות העיר שעמדו בפני נפוליאון נכנעו בפני אבראהים פאשא ב־?.1831? בנובמבר 1840 נפגעה עכו, על ביצוריה ונמלה, מהרעשת כבדה של ציי בריטניה ואוסטריה.

• תנועת הרפורמה הפנימית באימפריה העות'מאנית

• תקופת עבד אל־חמיד ו"התורכים הצעירים"

• הצטמקות האימפריה העותימאנית ?.1915 — 1775?

• "הסלטאן האדום?,"? עבד אל־חמיד השני — סמל העריצות המזרחית — בקאריקאטורה בת זמנו. כל תקופת שלטונו ?(1909-1876)? הסתגר בארמון ילדיז ומשם ניסה לשקם את האימפריה ולהבטיח את שלמותה על־ידי שילוב של עריצות ומודרניזאציה.

• ברית גרמניה-תורכיה וסופה של האימפריה העות'מאנית

• 2. ארץ־ישראל באימפריה העות'מאנית: קורות הארץ, דפוסי שלטון ומנהל

• תקופת סלימאן פאשא ועבדאללה פאשא (1839-1804)

• תקופת הכיבוש המצרי (1841-1831): צנטראליזם, רפורמות ומרידות

• החלוקה המנהלית של ארץ־ישראל העותימאנית בסוף המאה התשע־עשרה.

• מסדר של חיל המצב העותימאני בקישלה, ?,1905? הקישלה נבנה מדרום למצודת דוד בשנות השלושים, בתקופת השלטון המצרי. חיל המצב היה נתון לפיקודו של המפקד הצבאי הראשי, שישב בדמשק, ואילו המשטרה עמדה לפקודת המושל המקומי.

• ארץ־ישראל בתקופת עבד אל־חמיד

• תורכיה, היישוב הישן, היישוב החדש והציונות

• ארץ־ישראל במלחמת־העולם הראשונה: שלטון צבאי וזירת קרבות

• נסיגתו של צבא מובס. טור של צבא תורכי עובר ברחובות ירושלים, צילום משנת ?.1917? "החייל התורכי מסוגל היה למסעות ארוכים ויכול לוותר על הרבה מהכבודה הדרושה לגייסות אירופיים, וכן הצטיין במלחמת הגנה?,"? כתב פילדמארשל א"פ ויוול.

• ראש עיריית ירושלים נכנע לנציגי הצבא הבריטי, דצמבר ?.1917?

• סופן של ארבע מאות שנות שלטון עותימאני וסופו של השלטון המוסלמי בירושלים. ירושלים נכנעה ב־9 בדצמבר, וב־11 לחודש נכנס גנרל אלנבי לעיר ופתח תקופה חדשה בארץ־ישראל.

• 3. פני הארץ ויישובה: אוכלוסייה, התיישבות וכלכלה

• "המהפכה הדמוגראפית" בארץ־ישראל

• אומדגות " הגידול הדמוגראפי

• באר־שבע,עיירת מחוז שהוקמה לשמש מרכז מנהלי ויושבה בבדווים.

• היישוב בעבר הירדן המזרחי

• כלכלת ארץ־ישראל במאה התשע־עשרה

• העברת חביות יין מיקבי ראשון לציון לאניות בנמל יפו. האניות עגנו במרחק קילומטר מן השוניות והמטענים הועברו אליהן באמצעות סירות משא (גידמים?.(?

• תנועת אניות הקיטור והמטענים בנמלי ארץ-ישראל, ?1913-1902?

• למעלה; כרכרות בדרך לחיפה. שירות הובלה סדיר בכרכרות היה פרי יזמתם של הטמפלרים. דרך הכרכרות מיפו לירושלים הוכשרה ב־?1869-1867? ביזמת הסלטאן עבד אל־עזיז והיתה משובשת תדיר.

• למטה: תחנת הרכבת של ירושלים ב־?.1905? כניסת הרכבת לירושלים ב־1892 (תרנ"ב) תוארה כ"קול השופר של ההשכלה?."? "נהמת הקטר?,"? כתב בן הזמן, "היא נהמת נצחון ההשכלה על הבערות?,"? כאשר המסילה והרכבת מחברות את ירושלים לעולם ההשכלה בכוח הקיטור.

• סניף בנק אפ"ק בירושלים נפתח בשנת 1904 והפך למוסד כלכלי חשוב בחיי העיר.

• הכפר והחקלאות בארץ־ישראל

• דיוקנה המשתנה של ארץ־ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית

• 4. התפתחות הערים בארץ־ישראל

• א. מגמת העיור ומרכזיותה של ירושלים

• שכם, מראה כללי של העיר משנת ?.1858? בתי האבן מכוסי הכיפות אפיינו את הבנייה המקומית.

• האוכלוסייה בשלושה־עשר היישובים הגדולים שבארץ-ישראל במאה התשע־עשרה

• הרובע הנוצרי ואיזור המוריסתאן שבתוכו. כ־25 מבני פאר ומוסדות נוצריים הוקמו ברובע בשנים ?1860-1840? ושינו את קו הרקיע של ירושלים.

• המיפוי המדעי של ירושלים, מפת וילסון ?;1864/5? המפה המפורטת והמדויקת ביותר של ירושלים. הושלמה לאחר סקר שארך כשנה וכלל מדידות רום מדויקות ותכניות של מבנים.

• נובה ירוזלים ?")?ירושלים החדשה?,("? צילום אוויר משנת ?.1917? בבניית מכלול המבנים הוחל בשנת ?,1859? על מגרש ששטחי כ־50 דונם. הבתים שהקיפו את המגרש שימשו קירות מגן. הבניין המרכזי הוא בית המשלחת הרוסית, ולצדו כנסיית השילוש הקדוש, האכסניות לנשים ולגברים ובית־החולים.

• למעלה משמאל, י הכנסייה האתיופית כךנא מהרת ?")?ברית הרחמים?("? נרונכה באפריל 1893 ונבנתה לפי הדגם הרגיל של כנסייה עגולה באתיופיה י קודש הקודשים שוכן בבניין נפרד באמצע הכנסייה, במרכזם של שני מעגלים קונצנטריים המהווים את שני הדולקים האחרים של הכנסייה,

• למעלה מימין: בית־החולים הגרמני ברחוב הנביאים נחנך ביולי 1894 לפי תכנונו של קונרד שיק. בקומתו העליונה קפלה ומגדל פעמונים.

• למטה מימין: בית־היתומים הסורי, תצלום משנת ?.1900? י"ל ?, n? <• החל בבנייתו ב־?,1860? והוא נועד לקליטת יתומים נוצריים פליטי הטבח בלבנון. שטחו היה בתחילה כמאה דונם ונבנו בו גם בתי־מלאכה ובית־חרושת לרעפים.

• למטה משמאל: בית־הספר ?>"?מל" נוסד בשנת 1856 ביזמתו של ל"א פרנקל ובחסות אוסטריה. אחרי גלגולים אחדים השתכן המוסד ליד שכונת "מזכרת משה?,"? ושימש מפנה בהתפתחותה של ירושלים היהודית החדשה.

• האוכלוסייה היהודית בירושלים במאה התשע־עשרה (עד ?(1880? (אומדנות משוערים)

• אוכלוסיית העדות הנוצריות בירושלים במאה התשע-עשרה (עד ?(1880? (אומדנות משוערים)

• אוכלוסיית ירושלים במאה התשע־עשרה (עד ?(1880? לעדותיה הדתיות (אומדנות משוערים)

• בית־הספר לאמנות "בצלאל" ב־?.1910? הבתים נבנו בשנות השמונים של המאה התשע־עשרה, דוגמה לסגנון הבנייה הערבי החדש בירושלים: בתים שטוחי גגות ומוקפים גדר משוננת, ובחזיתס מרפסות גדולות ועמודים מעוטרים.

• ב. התפתחותן של ערי הפנים בארץ־ישראל

• חברון והמסגד שעל מערת המכפלה, תחריט עץ של א"מ לילי^ן.

• אוכלוסיית שכם במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• אוכלוסיית חברון ויישובה היהודי במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• ?.1858 niva? עיירה קטנה ללא חומה, בנויה במורד ההר. מרבית הבתים חז־־קומתיים וגגותיהם שטוחים.

• אוכלוסיית בית לחם במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• אוכלוסיית נצרת במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• התפלגות התעסוקה בבית לחם בשנת 1893

• אוכלוסיית טבריה במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• אוכלוסיית צפת במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• טבריה, 1858 וצפת, ?.1913? שתי ערי הקודש היהודיות נפגעו קשה ברעש האדמה של שנת ?.1837?

• רמלה ולוד בראשית המאה. ב־1871 שיקמו היוונים־אורתודוקסים בלוד את כנסיית סט. גיורגי. ברמלה היו ארבעה מסגדים ושלושה מנזרים, והמבנה הבולט היה המגדל הלבן שמחוץ לעיר.

• אוכלוסיית רמלה ילוד במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• ג. ערי החוף של ארץ־ישראל

• אוכלוסייתה הכללית של חיפה במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• אוכלוסייתה הכללית של עכו במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• אוכלוסייתה הכללית של עזה במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• נמל יפו בשנת ?.1899? בנייני המכס נבנו בזמנו של אבו נבות, והוא גם חיזק את חומות העיר ואת המזח,

• אוכלוסייתה הכללית והיהודית של יפו במאה התשע־עשרה (אומדנות משוערים)

• 5. תחרות, חדירה ונוכחות: הפעילות הנוצרית והשפעתה בארץ־ישראל

• א. הנוכחות הצרפתית: יתרונותיה של צרפת בלבאנט ובארץ-ישראל

• הפאטריארכאט הלאטיני חודש על־ידי הוותיקן בשנת ?.1846? בנייניו הוקמו בשנים ?1864-1859? ברובע הנוצרי בסגנון איטלקי ; "קלויסטר?,"? גינה פנימית מוקפת סטווים ומגדל.

• ב. האינטרסים של בריטניה ונוכחותה בארץ־ישראל

• חסות ונסיונות פרודוקטיביזאציה: גייימס פין, הקונסול הבריטי בירושלים בשנים ?,1863-1846? ואשתו אליזבת. ספרו "עיתות סופה" הוא תעודה חשובה לקורות הארץ במאה התשע־עשרה.

• ג. "רוסיה הקדושה" והארץ הקדושה: הנוכחות הרוסית בארץ־ישראל

• אלפי הצליינים הרוסים שבאו לארץ מדי שנה היו אחד החזיונות הבולטים עד מלחמת העולם הראשונה. הצליינים פשוטי העם עשו דרכם ברגל לכנסיית הקבר בירושלים ולנהר הירדן, שם נהגו לטבול את תכריכיהם במים הקדושים,

• הקונסול הרוסי האחרון, אנדרי קרוגלוב, ובני ביתו, ?.1912? מימין — אברהם סולומייק, הביל"ויי לשעבר, שכיהן כמפקח על שירותי הדואר הרוסי בערי המזרח וקישר בין הקונסוליה לבין השלטונות ועולי הרגל.

• ד. "הדחף מזרחה": גרמניה, תורכיה וארץ־ישראל

• כנסיית הגואל הלותראנית הוקמה על חורבות המוריסתאן. הכנסייה נחנכה בטקס רב רושם באוקטובר ?,1898? בעת ביקורם של הקיסר וילהלס השני ורעייתו הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה.

• מושבת הטמפלרים שרתה. הבתים נבנו במתכונת "הבית האחיד?,"? שכלל שתיים־שלוש קומות, רפת ומחסגים, והיה מוקף גינה וגדר.

• שכונת הטמפלרים "כרמל־היים" בחיפה היתה אחת השכונות היפות בארץ־ישראל ושימשה איזור נופש יוקרתי.

• כניסתו של הקיסר וילהלם השני דרך שער יפו, שנפרץ במיוחד לקראת ביקורו ואפשר כניסת מרכבות לתוך העיר. פריצת הדרך המדינית שהרצל קיווה לה בעת ביקורו של הקיסר הגרמני לא התגשמה.

• ה. פעילותן של מדינות אחרות בארץ־ישראל: אוסטריה, איטליה, ספרד וארצות־הברית

• ו. המעצמות בארץ־ישראל ערב מלחמת־העולם הראשונה

• חלק ב יישוב וחברה

• 1. החברה הערבית בארץ־ישראל, הרכבה וארגונה: המסגרת ההיסטורית וקווי היסוד

• מבנה החברה הערבית

• העדות הנוצריות, מעמדן והמאבקים ביניהן

• תהלוכת רוג המולד בדרכה לעבר כנסיית המולד בבית לחם, שלהי המאה התשע־עשרה.

• 2. האוכלוסייה הערבית: חברה, כלכלה וארגון

• המבנה המסורתי וקבוצות העילית

• לפני שער יפו, צילום משלהי המאה התשע־עשרה. תורכים, ערבים, יהודים ונוצרים אירופים נטלו חלק בתהליכי העיור בערי הארץ המרכזיות, ובראשן בירושלים.

• המבנה החברתי־כלכלי בעיר: שכבות הביניים והשכבות העממיות

• פשוטי עם בעיר: נושא מים ומוכר מים.

• מבנה החברה הכפרית

• התיישבות ערבית במישור החוף: כפר טיפוסי שבתיו הם בקתות חומר.

• ההנהגה הכפרית ומוסדות הכפר

• חברת הנוודים השבטית

• מימין: דרויש.

• משמאל י עקילה אגא, מנהיג בדווי שנוסעים אירופים תיארו אותו בדמות "פרא אציל נהדר?,"? ציור משנת ?.1848?

• 3. התפתחות זהותה התרבותית של החברה הערבית בארץ־ישראל

• מסורות עממיות ועליות־לרגל

• ההתכנסות בהר הבית לפני התהלוכה הגדולה לנבי מוסא, צילום משנת ?.1910?

• מערכת החינין ובתי־הספר

• 4. מהזדהות כלל־אסלאמית לראשית התנועה הלאומית: אתגר ההתמערבות, הציונות וההתיישבות היהודית

• השלבים בגיבוש התודעה והזהות של ערביי ארץ־ישראל

• ראשית גיבוש הזהות הייחודית של ערביי ארץ־ישראל

• החברה הערבית, הנוצרים, היישוב הישן והיישוב החדש

• למעלה: כתובה מעוטרת בציורי המבנים שעל הר הבית. בני הזוג שבכתובה היו מן הקהילה הגיורגיית (גרוזינית) בירושלים ?.(1896)?

• למעלה?.-? יפו ושכונותיה הצפוניות.

• למעלה. מפה צרפתית של ארץ־ישראל ?.(1778)? הנוכחות הצרפתית בשלהי המאה השמונה־עשרה קדמה לחדירה האירופית הגדולה שהתרחשה בעשרות השנים הבאות.

• "חלוקת ארץ־ישראל לגבולותיה?,"? מפת נדודי בני ישראל במדבר ונחלות השבטים, המיוחסת לגאון די אליהו מוילנא ?.(1802)? הגאון מוילנא חיבר ספר על הגיאוגראפיה המקראית של ארץ־ישראל ושמו "צורת הארץ לגבולותיה סביב?,"? שיצא אף הוא בשנת ?.1802? קרוב לוודאי שתלמידי הגאון שעלו לארץ דימו את גבולותיה ואת עריה במתכונת כזאת.

• למעלה: הנסיך מוויילס מבקר במערת המכפלה שבחברון ?,(1862)? תדפיס צבעוני שנעשה בלונדון.

• למטה: אדוארד ליר — מראה ירושלים מעל הר הזיתים, אמצע המאה התשע־עשרה.

• ?. rtwob? "עץ החיים?,"? איגרת נרכה לראש השנה שנדפסה בירושלים בדפוס אבן א"ל מונזון (תחילת המאה העשרים?.(?

• למעלה ו זוג יהודי בלבוש המקובל בירושלים, מאמצע המאה התשע־עשרה (על־פי ציורה של אוולד?.(?

• מפה לשבת, מעשה ידי חנה רבקה סרמן, ירושלים ?.(1876)? המפה מוקדשת לרי עקיבא להרן, ראש הפקידים והאמרכלים באמסטרדם בשנים ?.1876-1861?

• 5. התגבשותו של היישוב הישן בארץ־ישראל: המסגרת ההיסטורית וקווי היסוד

• העלייה לארץ־ישראל עד שלהי המאה התשע־עשרה: אופיה ומגמותיה

• המעבר לחברה יהודית רבגונית

• 6. צמיחתו של היישוב הישן והתפרוסת היישובית שלו

• הקהילות הספרדיות בסוף המאה השמונה־עשרה

• ראשיתו של היישוב הישן של יוצאי מזרח אירופה

• תמורות בקהילות הספרדיות בגליל

• מגמות חדשות בתקופת הכיבוש המצרי

• גידולה של קהילת ירושלים

• בית הכנסת החסידי "תפארת ישראל?,"? שנחנך ב־?.1872? נקרא גם "ניסן ב"ק?,"? על שם אחד מחשובי הפעילים בעדה החסידית בירושלים, בנו של רי ישראל ב"ק, ראשון המדפיסים בצפת ובירושלים.

• התפשטות היישוב הישן אל מחוץ לחומות

• "משכנות שאננים?,"? השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות ?.(1860)? טחנת הרוח שנועדה לספק פרנסה לתושבים ולהוזיל את מחיר הקמח שבתה ממלאכתה עקב תחרות עם טחנות משוכללות יותר.

• היישוב בערי החוף (1881-1840)

• חותם כוללות עה"ק יפו.

• היישוב בערי פנים הארץ (1914-1840)

• "הולכת ספרי תורה למקום די מאיר בעל הנס ביום י"ב אייר התר"ע ?(1910)? בעיר הקודש טבריה תבנה יתכונן במהרה בימינו אמן" r צילום נדיר הממחיש את הווי החגיגות העממיות שנתחדשו בשנות השישים של המאה התשע־עשרה.

• הרובע היהודי בחברון בראשית המאה העשרים; עד שנות השבעים של המאה התשע־עשרה נצטופפו היהודים בתחום המצומצם של שכונתם.

• היישוב הישן בירושלים (1914-1881)

• בניין בית־החולים "שערי צדק" על דרך יפו בירושלים, שהקמתו נשלמה בשנת ?'1901? בשלהי המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים הוכרע כיוון התפתרוותו החברתית־דמוגראפית של היישוב הישן, ומרכז הכובד עבר אל העיר החדשה שמחוץ לחומות.

• 7. כלכלת היישוב, מקורות פרנסה ותמיכה

• התהליכים הכלכליים במאה התשע־עשרה

• חותם כוללות הספרדים.

• התמיכה בקהילות ארץ־ישראל בראשית המאה התשע־עשרה

• היווצרות פסיפס הכוללים

• הריבוד הכלכלי־חברתי ביישוב הישן

• פעולות למען הפרודוקטיביזאציה של היישוב

• נשים יהודיות בירושלים עוסקות בטווייה, תפירה ורקמה < גס מלאכות מסורתיות שאפיינו במשך דורות את חלקן של הנשים במשק המשפחתי הלכו וניטשו עם חדירת מוצרי היבוא האירופיים.

• 8. ארגון והנהגה ביישוב הישן

• המבנה החברתי והתגבשות ההנהגה

• ארגון והנהגה בקהילה הספרדית ובקהילות האשכנזיות

• "ביקור חולים הוספיטאל" בעיר העתיקה של ירושלים ? אחד משלושת מוקדי הכוח של כולל הפרושים היה קשור בפעילות הכלכלית של מוסדות החסד והצדקה.

• 9. החיים הרוחניים ביישוב הישן: בין המשכיות לחידוש

• התפתחות היישוב הישן מקבוצות עילית

• מוסדות חינוך וישיבות ביישוב הישן

• מוסדות החינוך המודרניים ועמדת היישוב הישן: בין תיקון להסתגרות

• בית־הספר "תורה ומלאכה" של חברת "כל ישראל חברים?,"? שנוסד ב־1882 בירושלים. בהנהלת ניסים בכר הפך המוסד מנוף למודרניזאציה של החברה היהודית בעיר.

• " משכילי" היישוב הישן

• הלשונות ביישוב הישן

• אמנות עממית ואומנות

• :ש דפוס ךב מונטיפיורי רפיס ב"ק.

• 10. היישוב הישן במוצאי התקופה

• נסיגה ומשבר ביישוב הישן

• היישוב הישן והעליות הלאומיות

• 11. היישוב החדש (1917-1882): המסגרת ההיסטורית וקווי היסוד

• דמותו של היישוב החדש ומאפייניו העיקריים

• מקומה של ארץ־ישראל בהיסטוריה של עם ישראל ובתודעה הלאומית למן שנות השמונים

• השלטון העות'מאני ומדיניות ההגירה

• מוסדות מיישבים ומדיניות ההתיישבות, ארגון העלייה וההתיישבות

• המדיניות הציונית בארץ־ישראל: בנק אפ"ק ו"המשרד הארצישראלי"

• ביקורו הרביעי של "הנדיב הידוע" בארץ־ישראל, פברואר 1914 י ברכבת לירושלים, בחברת שומרי ראשו, משמאל, השומר אברהם שפירא, בסופו של הביקור העריך הברון כי התפתחותו של היישוב עד כה חייבת תודה הן לכספו הן לרעיון הציוני.

• קרקע, חקלאות ומשטר חברתי

• היישוב היהודי בארץ־ישראל ?.1914-1882?

• 12. ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ: 1917-1882

• המושבה: דגם היסוד של ההתיישבות החקלאית בתקיפת העלייה הראשונה

• התמורה במספר התושבים ב־22 יישובים חקלאיים, ?1914-1882?

• מושבות "חוגבי ציץ" ומושבות הברון 1891-1882

• מושבות "חובבי ציון" ה" עצמאיות" ומושבות יק"א בשנים 1914-1890

• מעצמאות לחסות ולניהול עצמי — שלושה שלבים בהתפתחות המושבות

• הגליל היה הקרקע להתפתחות הטיפוסים השונים של ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ־ישראל. מלמעלה למטה ו יסוד המעלה ו ?:1883? יבנאל, ?11906? וחוות כנרת (תצלום משנת ?.(1914?

• ממשטר חסות ( האפוטרופסות) 1900-1882 לניהול עצמי

• המבנה המשקי וההתפתחות הכלכלית של המושבות

• מבנה המשק של המושבות בשנים ?1914-1882?

• התפתחות המבנה החברתי של המושבות

• המבנה החברתי של 11 מושבות בשנת 1900

• ראשיתה של ההתיישבות השיתופית

• 13. העליות בשנים 1914-1882 ותרומתן להתפתחות היישוב היהודי העירוני

• גידול האוכלוסייה היהודית העירונית

• האוכלוסייה העירונית היהודית בערי ארץ-ישראל

• יפו כמרכז היישוב החדש

• מ"אחוזת בית" ל"תל אביב"

• חזית בניין הגימנסיה הרצליה ב־?.1910? הגימנסיה היתה מרכז החיים התרבותיים בעיר העברית הראשונה.

• חיפה כמרכז משני

• המבנה החברתי בעיר

• 14. ארגון היישוב: מארגון עדתי ומקומי לראשיתה של התארגנות כלל־ארצית

• התארגנות קהילתית ולזקטוראלית

• ארגון המושבות

• ראשיתה של תנועת העבודה הארץ- ישראלית

• מפלגות הפועלים הארץ־ישראליות. למעלה: הוועידה הרביעית של "הפועל הצעיר?,"? יפו ?.1908? למטה: מערכת "האחדות?,"? מאי ?;1911? למטה, מימין לשמאל: יצחק בן צבי, דוד בן גוריון, י"ח ברנר. למעלה, מימין לשמאל: אהרן ראובני ויעקב זרובבל.

• השמירה וארגון המגן

• הנסיונות להקמת נציגות כלל-ארצית

• 15. חינוך ותרבות ביישוב החדש: מצביון מסורתי־חרדי ללאומיות עברית ארץ־ישראלית

• המשכיות, שינוי וקיטוב

• תחיית השפה העברית: מי'שפת בית־הספר" ל"שפת התרבות"

• מערכת החינוך: לימודי קודש ולימודי חול בעברית וחינוך עברי

• גן־הילדים העברי הראשון, ראשון לציון, תרנ"ח ?.(1898)? "בנוגע להפצת שפתנו בקרב עמנו נוכל לאמר בלי הגזמה, כי גן־ילדים עברי אחד פועל יותר מהרבה בתי ספר?,"? כתב דוד ילין.

• יסודותיו של המרכז התרבותי העברי

• מביטויי יצירתו של המרכז הספרותי העברי בארץ־ישראל: מקור ותרגום.

• 16. ארץ־ ישראל בשנות מלחמת־העולם הראשונה

• מאורעות המלחמה ומדיניות הדיכוי

• ?T\nrt?nT\? שימשה מאיץ.להתארגנות כלל־יישובית. בתצלום — ועד המזון המורחב בירושלים.

• האוכלוסייה הערבית בימי המלחמה

• המשבר ביישוב הישן

• היישוב החדש וארגוניו במבחן המלחמה

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  11