היישוב בערי החוף (1881-1840)

היישוב בערי החוף ( 1881-1840 ) שקיעת עכו ועליית יפו בין שנות הארבעים לשנות השבעים היה היישוב היהודי בערי החוף בשולי תהליך חדירת השפעתה של אירופה , ועדיין לא ניכר בבירור מי מן הקהילות עתידה להשתתף בפריחה המחודשת של ערים מסוימות , כגון יפו או חיפה , או לשקוע עם ירידתן של ערים אחרות , כמו עכו או עזה . רוב יהודי הערים הללו היו ספרדים ומזרחיים , ורק משפחות אשכנזיות מעטות התגוררו בהן ועסקו בעיקר באספקת שירותי אכסניה לעולים ולנוסעים , ובמקצועות "אירופיים" כגון שענות . בקהילות הקטנות , שמספר חבריהן לא עלה על כמה מאות , לא היתה עילית של תלמידי חכמים , והקהילות התרכזו סביב כמה בעלי הון או סרו למרותן של הקהילות הגדולות ביהודה ובגליל . במשך התקופה הנדונה נמשך זרם דק של עלייה והגירה פנימית לחיפה וליפו , ואילו האוכלוסייה היהודית של עכו הלכה ופחתה . בשנות השבעים החלה למעשה התפתחותן המואצת של יפו וחיפה והוחשה שקיעתה של עכו . קהילתה של יפו , שהתחדשה בשנות השלושים , היתה נתונה לחסותה של כוללות הספרדים בירושלים . עוד בשנות העשרים קנה ישעיה אג'ימן , מעשירי קהילת קושטא , חצר לשימושם של העולים מערי תורכיה ,...  אל הספר