החברה הערבית , הנוצרים , היישוב הישן והיישוב החדש פעילותם ונוכחותם של הנוצרים האירופים היתה למורת רוחה של רוב האוכלוסייה המוסלמית , וכאשר הוחזר השלטון העות'מאני לארץ , בתחילת שנות הארבעים , סברו רבים שאפשר להחזיר את הגלגל אחורנית ולבטל חלק מן הזכויות שקיבלו הנוצרים בתקופת השלטון המצרי . בתגובה לעצומות שהגישו תושבי ירושלים לשלטונות העות'מאניים יצא בשנת 1842 צו האוסר למכור בתים בירושלים או להשכירם לזרים ללא אישור הקאדי והשלטונות . הנימוק לצו זה היה שיש למנוע את העלייה התלולה במחירי הדירות ובדמי השכירות , שאינם מביאים הכנסה לאוצר המדינה ופוגעים בעניי העיר . עוינותה והתנגדותה של האוכלוסייה המקומית לפעילותם של הנוצרים האירופים ולנוכחותם בארץ נבעו בעיקר מהרקע האתני והתרבותי השונה ולעתים אף מניגוד אינטרסים כלכליים , אולם לא היה להתנגדות זו כל גוון פוליטי . בתחילת שנות השמונים החל שינוי מה באופיה של התנגדותם של המוסלמים להגירת זרים לארץ , בעיקר לנוכח עליית היהודים . אלה היו ברובם נתינים זרים אשר רכשו זכויות מכוח הקאפיטולאציות , והם נתקלו בעוינות הן מצד הערבים הן מצד התורכים . הערבים גילו איבה ...
אל הספר