פני התקופה : מאה של תמורות " אויה ! הזמנים הישנים חולפים והחדשים אינם מהדרים את פני האסלאם , " כך קונן , בשלהי התקופה , ערבי קשיש באוזני מחברו של "המזרח הבלתי משתנה" וביטא בכך את עמדתה של חברה שמרנית מסורתית ואף קנאית כלפי סממני ה"אירופיזאציה" של ארץ ישראל . ואכן , תמונתה של ארץ ישראל — ושל הלבאנט כולו — כמזרח הבלתי משתנה , המפגר והקופא על שמריו , כפי שהצטיירה בתודעתם של רבים כל כך מן הנוסעים האירופים שביקרו בה ועד כמה שהיתה בלתי מדויקת גם ביחס למאות הקודמות , רחוקה היתה עד מאוד מן האמת במאה התשע עשרה , וביתר תוקף למן שנות השמונים של המאה . "המזרח" כולו הלך והשתנה אז בהתמדה , אם כי בהדרגה , ודמותה של ארץ ישראל בסוף התקופה — ערב מלחמת העולם הראשונה — שונה היתה במידה רבה מדמותה בתחילת המאה . התמורות נראו בכל מקום כמעט ; כמה מהן היו מוחשיות והשפעתן ישירה ומידית , וכמה מהן היו תולדתו של תהליך הדרגתי ומתמשך , שהשפעותיו ניכרו רק לאחר זמן . מסורת וקדמה , נחשלות ומודרניזאציה , דרו בכפיפה אחת . תקופה זאת חתמה את ארבע מאות שנות השלטון העות'מאני בארץ ישראל ואת שבע מאות שנות השלטון המוסלמי הרצוף ...
אל הספר