עדיפות ההון הפרטי מוסדות מיישבים ומדיניות ההתיישבות , ארגון העלייה וההתיישבות ראיית ההגירה לארץ ישראל כעלייה — עלייה המונחית על ידי אידיאולוגיה לאומית — היתה מלווה כניסיון לארגן את העלייה ולתכנן את ההתיישבות במתכונת ברורה . ההליכה לארץ "לא נושבת" וחסרת תשתית הכרחית והתפיסה הוולונטאריסטית של שינוי מהלך ההיסטוריה היהודית באמצעות העלייה וההתיישבות הביאו להתוויית תכניות רבות של היישוב העתיד לקום — מתכניות אוטופיסטיות של חברה קואופרטיבית או סוציאליסטית ממסד ועד טפחות , ועד "תקנונים" שנועדו למסד את היחידות ההתיישבותיות השונות . ההנחה הרווחת היתה , כי להון הפרטי וליזמה הפרטית נועד תפקיד מרכזי , אם לא בלעדי , בפיתוח הארץ . ההון הלאומי והארגונים הציבוריים נועדו , בעיקרו של דבר , לבוא לעזרת המתיישב והיזם העצמאי בארץ שבה קיימים קשיים ברישום העברת קרקע ונכסי דלא ניידי על ידי אורחי חוץ ושבה השלטון המקומי הפכפך , שרירותי ולא יעיל . הנחה זאת היתה משותפת ל"חובבי ציון , " לתנועה הציונית ולברון רוטשילד , ורק פעילותו של ארתור רופין , שעמד בראש "המשרד הארצישראלי" למן שנת , 1908 הביאה לשינוי מה במדיניות זא...
אל הספר