לפניכם ספר העיון הראשון בעברית הדן בפירוט רב בנושא הניסויים בבעלי חיים במחקר הביו-רפואי, אך בדרכו הוא מאיר תחומים מרתקים נוספים.
יש בו, למשל, סקירה של התפתחות המחקר המודרני ומצוינים הישגיו האדירים של מחקר זה בשיפור בריאות האדם ורווחתו. הישגים אלה, המבוססים גם על ניסויים בבעלי חיים, הביאו לשיפור גם בבריאות חיות המשק וסיפקו כלים חיוניים לשמירת הסביבה ולרווחת כל החי בטבע.
כן מתוארת בספר התפתחות התנועות למניעת התאכזרות לבעלי חיים שהפכו במרוצת הזמן לתנועות לשחרור בעלי חיים או לתביעת זכויות להם, ואלה מתנגדות כיום לכל שימושי האדם בחיות, ממזון ועד ניסויים ביו-רפואיים.
המחבר מזהיר שהשוואת המעמד המוסרי של החיה למעמדו של האדם, כדרישת הקיצונים בתנועות הללו, סכנתה כפולה. היא מנוגדת לאינטואיציות המוסריות של האדם ועלולה לפגוע ביסודות המוסר האנושי.
יישום גישתם עלול להנחית מכה אנושה על המחקר הביו-רפואי ולפיכך לפגוע פגיעה קשה בבריאות האדם וברווחתו, בחיה ובסביבה.
עוד מתוארות בספר הגישות ליחסים שבין האדם לבעלי החיים בדתות המונותיאיסטיות, ובייחוד בהלכה היהודית, ובתפיסות הפילוסופיות והמוסריות.
נחיצות הניסויים בבעלי חיים הביאה להסדרתם בחוק בכל המדינות הנאורות, תוך איזון בין צורכי קידום המדע והבריאות ובין הדאגה לרווחת חיות הניסוי.
הכללים שבבסיס חוקים אלה מכונים בעברית עצ"ה: עידון, צמצום והמרה – שהם כללים לשמירה קפדנית על בריאות חיות הניסוי, על רווחתן ועל צמצום סבלן.
מטבע הדברים, הספר מתמקד בהשוואת החקיקה והפרקטיקה של הניסויים בבעלי חיים בישראל למצב במדינות מתקדמות אחרות. פרק נרחב מתאר את הפולמוס המתמשך בסוגיה בזירה הציבורית בישראל, לנוכח הדרישות להחמרת החקיקה בהשראת המתנגדים לניסויים.
המתנגדים מסרבים לקבל את ההכרה של החוק בעצם הצורך בניסויים ובתועלתם המוכחת זה דורות.
פרופ' אלכס צפרירי ממכון ויצמן למדע ברחובות הוא מחלוצי החוקרים של הבשלת ביציות יונקים בישראל.
פרופ' צפרירי פרסם פרסומים מדעיים רבים וזכה בפרסים ישראליים ובינלאומיים. הוא חבר כבוד באגודה האירופית לרביית האדם ואמבריולוגיה. בעשור האחרון היה פרופ' צפרירי מעורב בדיון הציבורי בסוגיית הניסויים בבעלי חיים בתפקידו כיו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום מדעי הרפואה בישראל הפועל בשם שבע אוניברסיטאות המחקר בתחום זה.
אל הספר