המאה התשע עשרה - ההתארגנות וההתמסדות של ההתנגדות לניסויים בבעלי חיים

בתקופה זו חלו שינויים מפליגים באופי המחקר הרפואי . שינויים אלה התרחשו בהדרגה והגיעו לשיאם בשני העשורים האחרונים של המאה . השינויים כללו יצירה של מקצוע נפרד של חוקרים בתחום הרפואה הניסויית , שיותר משעסקו ברפואה הם התמחו במחקר ביו רפואי . כן החל יישום שיטתי של תוצאות המחקר , או במילים אחרות הטיפול הרפואי החל להתבסס על יסודות מדעיים . ולבסוף החל מיסוד של המחקר הביו רפואי בכמה בתי ספר לרפואה ולרפואה וטרינרית או בבתי חולים בעיקר בארצות כגון צרפת , אנגליה , גרמניה ושווייץ . בה בעת התעוררו ביקורת ציבורית והתנגדות לניסויים בחי ולשינויים בחשיבה וכפרקטיקה הרפואית . התנגדות זו הובעה הן בחוגי הרופאים שעסקו בטיפול בחוליהם והן בקרב הציבור הרחב . ההתנגדות הציבורית הקולנית והעזה ביותר נשמעה מצד תנועות שהתנגדו לניתוחים בחי , antivivisectionists והתנגדו לחיסונים , , antivaccination שהיו חזקות ביותר באנגליה הוויקטוריאנית והתפשטו לארצות רבות אחרות . בתקופה זו ההתנגדות לניסויים בחי כרכה לעתים קרובות את ההתנגדות לניסויים בבעלי חיים עם ההתנגדות לניסויים בבני אדם .  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה