מבשרי המדע המודרני וההתנגדות לניתוחים בבעלי חיים (antivivisection)

כבר בתחילת המאה השבע עשרה ציין הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון ( Francis Bacon , 1561-1626 ) את הצורך בניתוחים בבעלי חיים בעודם בחיים , ( vivisection ) אך לא בבני אדם , לשמ שיפור הרפואה . מאות שנים לאחר גאלן , המשיך ויליאם הרווי את עבודתו וחקר את מחזור הדם בעזרת ניסויים בבעלי חיים . כתלמיד באוניברסיטת פדואה שבצפון איטליה , למד הרווי לנתח בעלי חיים מגירולמו פבריצי . ( Giroiamo Fabrizzi , 1537-1619 ) הוא התבסס על ניתוח בעלי חיים מתים וחיים כאחד . הרווי חזר ללונדון ושימש רופא , בין השאר רופאו של המלך צ'רלס . 1-ה בה בעת הוא המשיך את מחקריו שהחלו באיטליה . הרווי לא הסתפק בתצפיות גרידא אלא הקפיד ראשון לכלול מראש בתכנית הניסוי הנחות מוצא , תכנית עבודה מפורטת ותוצאות צפויות של הניסוי שיאששו או יפריכו את הנחות המוצא . בעזרת שיטה זו , המהווה גם חלק משיטת המחקר המודרני , הוא הצליח לגלות את מחזור הדם ואת תפקידי השסתומים שבוורידים . הוא התעניין גם בנושאים אחרים הנוגעים למבנה בעלי חיים ופעילותם , כגון תהליכי הרבייה והתפתחות העוברים . לזכותו עומדת הקביעה שתחילת כל החי בביצה , או בלטינית ' ex ovo omnia'...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה