רבים רואים בפיתוח השיטות לבקרת הילודה - מניעת היריון הפיכה מצד אחד וטיפולי פוריות בזוגות הכמהים לילד מצד אחר - את ההישג הגדול ביותר של הרפואה במאה העשרים . נראה לי שגילוי תרופות אנטיביוטיות ושיטות אחרות למלחמה במחלות זיהומיות עולה בחשיבותו מבחינת השמירה על החיים ומניעת מוות . עם זאת , אין ספק שזמינות השיטות לבקרת ילודה השפיעו מאוד על אורח החיים שלנו ועל איכותם ושינו אותם שינוי של ממש . אולם יכולות אלה עוררו שאלות מוסריות ואתיות כבדות משקל , כשהתשובה בהן היא ההבחנה בין מה שניתן לעשות לבין מה שראוי לעשות . אולם הדיון בנושאים אלה , כמו גם תיאור מדוקדק של תהליכי הרבייה , חורג מתחום עניינו של ספר זה . מכיוון שפעילותי המחקרית ממוקדת בנושאים אלה , אני מקווה לחזור אליהם בעתיד . כאן אסקור בקצרה כמה מאבני הדרך העיקריות במחקר להבנת תהליכי הרבייה , שנעשה בעיקרו בבעלי חיים , ואשר הביא לפיתוח השיטות לבקרתם . גילוי הורמוני המין הראשוניים בתחילת המאה העשרים התגלה שאיברי המין , אשכים ושחלות , משמשים גם כאיברי הפרשת הורמונים . ב 1923 הצליחו אדגר אלן ( Edgar Allen , 1892-1943 ) ואדוארד דויזי ( Edward Do...
אל הספר