מחבר: אליהו הראל

שנת ההוצאה: תשמ"ה - 1985

מילות מפתח: בלשנות; שפה עברית; התפתחות לשונית; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; פיתוח שפה; רכישת שפה

ספר זה מקיף את יסודות מדעי הלשון המודרניים, על הסתעפויותיהם הפסיכו-לשוניות והסוציו-לשוניות וכן את הבסיס העיוני של הבלשנות המתארת, למרות השלכותיה החינוכיות והשימושיות. אל הספר

נושא/נושאים: , בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• מבוא למדעי הלשון פסיכולינגויסטיקה סוציולינגויסטיקה וחינוך לשוני

• תוכן

• דף תיקונים

• מבוא

• 1 תאוריית הלשון

• 1.1 ההתנהגות הלשונית של האדם: רקע ביולוגי

• 1.1.1 - הלשון כנשק במלחמת הקיום

• 1.1.2 הלשון כיסוד לאורח-החיים של "הומו סאפיינס"

• 1.1.3 תכונות לשוניות גנטיות וייחודיות למין האדם

• 1.2 נוסחה "אוניברסאלית" לכל לשון אנושית

• 1.2.1 תיאור בסיסי של ההתנהגות הלשונית

• 1.2.2 הלשון היא אמצעי-תקשורת מסוג הצופן

• 1.2.3 אלטרנטיבות לאוניברסאלים הלשוניים

• 2 מישורי הצופן הלשוני

• 2.0 צופן הוא "דקדוק"

• 2.0.1 מתי "ידיעת-לשון"

• 2.0.2 הדקדוק והידיעה הם עניין שבהסכם

• 2.1 המישור הפונולוגי והצופן שלו

• 2.1.0 ההסכם חל גם על הקולות

• 2.1.1 תפקודם של הקולות כהגאים

• 2.1.2 התכונות הפונטיות של ההגאים

• 2.1.3 מהו הצופן הפונולוגי?

• 2.1.4 דוגמה מהצופן הפונולוגי בעברית

• עיצורים

• תנועות

• 2.1.5 ספציפיות פונולוגית: הגייה, פיזור, ביטוי בכתיב

• 2.2 המישור הצורני (מורפולוגי) והצופן שלו

• 2.2.0 דו-ערכיותו של המישור השני

• 2.2.1 מתי "צורן" ומתי "מלה"?

• 2.2.2 הלכסיקולוגיה (מילונאות)

• 2.2.3 סדר בממלכת הצורות

• 2.2.4 הנדסת המלים

• 2.2.5 מערכות צורניות בעברית

• 2.2.6 מיון של צורנים

• 2.3 המישור הסמאנטי והמשמעות

• 2.3.0 גישות פילוסופיות אל הלשון ואל המציאות

• 2.3.1 האם הלשון מארגנת לנו את העולם

• 2.3.2 תחומי המשמעות

• 2.3.3 משמעות-יסוד ומשמעויות-לוואי

• 2.3.4 מרכיבי המשמעות או: הדקדוק הסמאנטי

• 2.3.5 דינאמיקה סמאנטית

• 2.3.6 יצירת משמעויות

• 2.4 הצופן במישור התחבירי

• 2.4.0 צופן האפשרויות האינסופיות

• 2.4.1 הלשון וצופן-הדגלים בים

• 2.4.2 הצטרפויות של סמנטמות

• 2.4.3 מבנה המשמעות

• הערה: החוד של המחומש מציין את הכיוון אל המתואר (שלזינגר ‭.(1972‬

• 2.4.4 היסוד התקשורתי שהוא "מבנה תחבירי"

• 2.4.5 דרכיו של המבנה-העילי. סדר וזהות התפקידים

• 2.4.6 סימוני החלוקה לרכיבים הישירים

• 2.4.7 משפטים רב-איבריים וכללי התחביר והסגנון

• 2.4.8 היחס בין מבנה-התשתית והמבנה-העילי

• 3 פסיכולינגויסטיקה

• 3.0 מערכת-הלשון לעומת ההתנהגות הלשונית

• 3.0.1 לשונו של הפרט (פארול) ולשונה של החברה (לאנג)

• 3.0.2 "לשונות" ולא "לשון"

• 3.1 האתגר של הפסיכולינגויסטיקה

• 3.3.1 הצצה אל השכל האנושי

• 3.1.2 הפסיכולוגיה של המשמעות

• 3.2 פסיכולוגיה מיוחדת ללשון?

• 3.2.0 מכונת-הלשון או: "הגמד הקטן" שבמוח

• 3.2.1 תיאוריה פסיכולינגויסטית של המבנים התחביריים

• 3.2.2 ההשקפה על הלמידה המיוחדת של הלשון

• 3.2.3 מה ידוע על הכושר הגנטי ללשון?

• 3.2.4 השלכות פסיכולוגיות של התיאוריות התחביריות

• 3.3 התהוות וירידה של הלשון

• 3.3.1 רכישת רלשון הראשונה בילדות

• 3.3.2 נכות וניוון של לשון

• 3.3.3 דו-הלשוניות

• 3.4 לשון "לתקשורת עצמית"

• 4 סוציולינגויסטיקה

• 4.1 חברות לשוני וסטנדרדיזציה של הלשון

• 4.1.0 הלשון - רשות הרבים

• 4.1.1 כיצר הופך הפארול ללאנג?

• 4.1.2 מושג התקן (סטנדרד) בלשון

• 4.1.3 התקן ולשון-העל הספרותית

• 4.2 דינאמיקה בלשון

• 4.2.0 "הכול זורם"

• 4.2.1 שינויים חיצוניים ומוטאציות פנימיות

• 4.2.2 התפלגות לשונית: דיגלוסיה, ניב, עגה

• 4.2.3 מלחמת התקן: דקדוק מכתיב מול משלב וסלאנג

• 4.3 תכנון לשון

• 4.3.0 התיתכן התערבות בתהליכים הסוציולינגויסטיים?

• 4.3.1 חצר המלך והאקדמיה ללשון

• 4.3.2 דמוקרטיזציה של התקן הלשוני

• 5 מדיניות וחינוך בלשון

• 5.1 משקלה המדיני של הלשון

• 5.1.1 מטען רגשי של הלשון הלאומית

• 5.1.2 סטאטוס מדיני ללשון

• 5.1.3 תחייתה של העברית

• ארבעה מצבים של שימו של שון

• 5.2 חינוך לשוני

• 5.2.0 לשון בבית-הספר - מהי?

• 5.2.1 פיתוח הלשון הטבעית

• 5.2.2 "לשון לימודים"

• 5.2.3 חסר לשוני-חינוכי

• 5.2.4 תקינות, והוראתה

• 5.2.5 הערכה ומדידה בלשון

• 5.2.6 הדיסציפלינה המדעית של הלשון

• רשימה ביבליוגרפית כוללת (עברית)

עמודים:

א  ג  1  2  3  4  5  6  7  8  9