נשוב לאותה נוסחה , ( 2 . 3 . 2 ) לפיה מייצגות הסמנטמות את הרכיבים שאליהם פורקה המציאות בתהליך מסירתה באמצעות הלשון . הצטרפותם של רכיבים אלה למשפט , הוא השחזור שה לשון משחזרת מציאות זו לקולט את המסר . נתנן כן יותר מקרוב להצטרפות זו הבונה את השדר . כשאומרים נית , לא מעבירים למעשה שום ממר , אלא אם כן קיימת במסיבותיה של אמירה זו עוד יחידה סמאנטית כלשה ל המוסכמת וידועה למשדר ולקולט . בלת איננו אלא משמעות-בכוח . גם כשאומרים בית לבך עדיין אין הופכים את הבית למשמעות בפועל , למסר ; אבל המשמעות-בכוח עכשיו שונה מזו שהייתה קו דם . לכשהיא תוכנס עכשיו למשפט , יהיה משפט זה שונה מהמשפט שאליו יוכנס בית בלבד : . 1 זר . בית . 2 זה בית לבך 2-ו 1 הם משפטים , משמעויות בפועל . נסלק לרגע הצידה את ה רכיב זה
אל הספר